לפני 8 שנים. 24 בפברואר 2016 בשעה 11:07
מכונית מושאלת באמצע שומקום
חלונות אטומים מאדים של תאווה
בפנים תשב קטנה שחורה ותקבל הוראות שלב אחרי שלב.
התגרות ומשיכת הקץ עד אין קץ
רגליים חשופות, מפוסקות, תחת חולצה מסתירה
אצבעות שחורות במקום, בלי תזוזה.
רטיבות נצברת חולמת להתפוצץ
כרית פנימית בין רגליים, מתנפחת, כמעט לא מותירה מקום פנוי לאצבעות
אוזניים מקשיבות, גוף מבצע.
רעידה, צמרמורת, ראש מעורפל
דם עוזב כל חלקי הגוף, מתרכז כולו בערוותה
שפתיים ממלמלות: ״אסור לגמור, אסור לגמור״
תנועות לא רצוניות
טפטוף על ירך
הפחד הולך ודועך
זיקוק אתה והיא בלי עולם סביב
הגיע זמן לפריצת הלבה
הכרית כבר צועקת
הגוף ביסורים.
הגה נרטב שוב ושוב
רעידת אדמה לא פוסקת
אפיסת כוחות
נסיעה מרחפת הביתה.