הנכתבים

בריכת חלב קורנפלקס ואת

אמבטית ספגטי עגבניות כשכולך פרמזן

ערימת חציר עם פיסות גופך מציצות

מוקפת בלונים בצבעי פסטל

כלואה בקובית קרח

מותכת בלבה נוזלת

מוארת בספוט בודד באולם חשוך

מלאה מלט מתייבשת כשראשך ושדייך מבצבצים מהמדרכה

מכוסת אדמה, דשא ופרחים

בכל תמונה גופך יזרח

יבלוט

ידגיש את הרקע

ידגיש את הרגע

כי  בלעדיך:

זו סתם ארוחת בוקר

סתם ארוחת צהריים

סתם ארוחת בקר

סתם יום הולדת

סתם קוביה

עוד תופעת טבע חולפת

אולם-עולם חשוך

סתם מדרכה שאנשים עוברים עליה כל יום בלי לשים לב כשברקע נוף אביבי שלא שווה בלעדיך.