יש מוסכמות לא כתובות לגבי כמעט כל תחום בחיים, דברים שהם נורמות חברתיות שלפיהם אנו פועלים או "מופעלים" במופע הבובות.
אחד מאותם תחומים הוא תחום ההשתדכות (או אומנות הדייט):
דברים בנאליים כגון קפה בדייט הראשון, ארוחה וסרט בשני וסקס בפגישה השלישית, (המערכת מבקשת סליחה מראש אם הדוגמאות הנ"ל מיושנות או שמרניות מדי).
העולם הדיגיטאלי מתנהל במהירויות מטורפות של 2, 5 ואפילו 10 ג'יגה ולפעמים נדמה כאילו מצופה מאיתנו להתאים את המהירות הדיגיטאלית הזאת לעולם האנלוגי שלנו.
אנשים מפחדים "לבזבז" כל שנייה, והשיחה מתחילה בתבנית מקורית למדי של:
"היי, בת כמה , מאיפה , מה מחפשת ?"
אם חלילה, לא הספקת להגיב לשורת ה"שאלה –הצעה" האטרקטיבית, המדהימה והמקורית בהחלט, אין סיכוי שחלון השיחה ביניכם יישאר פתוח יותר מדקה.
היום גיליתי ממש במקרה, ברת מזל שכמותי, עוד אקסיומת ההשתדכות
והפעם... זמני המתנה.
כמה זמן לדעתכם על הנשלט להמתין בין קשר לקשר?
והאם בכלל צריך להמתין? או שניתן ואפילו רצוי, לפתח קשרים במקביל, על מנת חלילה לא לבזבז זמן "יקר" (במיוחד של אלו שתקועים במילא כל היום ברשת).
הזמן המרבי בין הכרות באתר לבין סשן או קפה ומאפה לא יעלה על 6 ימים.
כמו כל מחקר מדעי, ביססתי את התגלית המדהימה שלי על ממצאים רבים שנאספו וגובשו במשך שנים רבות, בהם אני "מאוננת" על המקלדת באתר זה ובאחרים.
אציג בפניכם קטע את ה"ביבליוגראפי" הבא:
אתמול קיבלתי פניה מבחור... פניה חביבה, אפילו אמר לי שלום ולא "היי" (ייתכן שקרא את הבלוג כמו שהצהיר?!).
היום, היזם הצעיר החליט שאין טעם להמתין לתשובה והתחבר למסנג'ר על מנת להציג את עצמו, וכמובן שהנימוס מחייב להכיר את זה שפונה אליך... פתחתי את הפרופיל ואחריו הגיע בלוג. בלוג אשר נפתח ב-8 לחודש. הפוסט הראשון הצהיר שהבלוג נפתח על "מנת לעשות בדיוק מה שביקשת..." (בקצרה הבחור שינה את הפרופיל ופתח את הבלוג לבקשתה של עלמת חן אלמונית - לא נמשיך לפרט כדי לא לעשות אאוטינג).
לשאלת הבירור שלי :
"
venus.black@gmail.com אומר/ת:
מהבלוג יש רושם שכבר יש לך למי לפנות. ואני בפירוש ביקשתי אנשים פנויים רגשית ופיסית.
venus.black@gmail.com אומר/ת:
או שככה אתה זורק חכות לכל מיני כיוונים ובודק מה יקרה הלאה ?
קיבלתי תשובה כנה ביותר :
XXX אומר/ת:
אני מאוד פנוי רגשית ופיזית.
XXX אומר/ת:
אני עוד לא מכיר את זו שהבלוג נכתב בשבילה.
XXX אומר/ת:
עוד לא דיברנו בטלפון.
XXX אומר/ת:
ואני לא יודע אם היא רוצה להיפגש איתי או לא.
XXX אומר/ת:
מה שאני כן יכול לומר זה שאני לא מחפש להיות נשלט וירטואלי.
XXX אומר/ת:
אני רוצה להיות נשלט במציאות.
אז מה למדנו היום ?
לאנשים, לפחות לאלו שגם חיים בעולם האמיתי, יש קצב התקדמות שלא נמדד בג'יגה אלא ביחידות זמן משונות כגון: דקות , שעות ,ימים ולפעמים אף שבועות וחודשים.
במידה והזמן שהינכם מקציבים למטרת הכרות הינו מוגבל רצוי להצהיר על כך מראש או
להתאים את עצמכם לקצב של הפרטנר.
במקרה "הרע" לא תיצרו רושם של נחפזים, לא רציניים ואף נואפים וירטואליים, ובמקרה "הטוב" הפרטנר יתחשב במגבלות הזמן שהצבתם ואולי תוכלו לעבור את מחסום הוירטואליות ולפתוח במערכת יחסים של ממש.
שולטות פרה היסטוריות, מסתבר שטעינו כשחשבנו שלנו הזכות הבלעדית לקבוע את קצב ההתקדמות, וזה לא מוגזם מידי לדרוש סבלנות וזמן של שבוע או חודש או שנה .. כנראה אנחנו צריכות ללמוד שיעור חשוב – הגיע הזמן ש"נשתדרג".
אישית אני פרימיטיבית ופרה-היסטורית מידי לשדרוגים כאלה.
לפני 16 שנים. 14 במאי 2008 בשעה 20:10