המלכה לינדה - קרוס דרסר

רציתי לספר לכן/ם,
על המפגשים שלנו, הזכרתי אותם כבר מקודם,
כמו שאוהד כדורגל חי משבת לשבת...
אני חייה ממפגש למפגש 😄
ההזדמנות להתלבש, כל פעם במשהוא אחר,
ולעיתים אנו בוחרים נושא למפגש, ואנו הבנות מתבקשות
להתלבש בהתאם... איזה כיף
פעם אחת הייתה לנו תצוגת אופנה, דנה מהנוקס סיפקה את התלבושות,
ואנו הינו המודלסטיות, היה עונג אמיתי, להתלבש כמלכה גוטית, במחוך כפול,
זה שלי, חולצת תחרה וחצאית דמויית עור (חבל מאד שזה לא היה עור אמיתי,
אבל באמת שבתצלומים זה לא משנה), ומעל לחולצה מחוך נוסף, התלבושת יצאה :
מ ד ה ה י י םם....
ובכלל היה תענוג אמיתי לשחק בנדמה לי ולהיות דוגמנית לכמה שעות, עם בגדי
פטיש, ועם האשליה שכל התלבושות עומדות לרשותי ללבוש...
לפעם הבאה יש כבר נושא, אבל עד שקווינסי לא תפרסם את מועד המפגש
הבא ומה יהיה הנושא, אני שותקט!!!
אם כבר הזכרתי בגדים, אז למה שאני לא אשוויץ עד הסוף???
אני גאה לומר ולהכריז (אך גם הכמות הזו לא מספיקה, ותמיד אני צריכה משהוא חדש),
כי מה שיש בארון שלי, היה יכול להספיק לכל אישה ג'אנארית, בלי בעיה בכלל,
מה שבא לומר, שיש לי המון המון בגדים בארון! ומזל שיש מפגשים כדי
שהיה לי הצדקה חלקית, לקיום האוסף הענק הזה.
הגרדרובה כוללת הכל:
כובעים אלגנטיים של נשים, בשחור ואחד בירוק,
פאות שונות (על אף שכאן לא יזיק אפ גרייד, לפאות באיכות קצת יותר גבוה).
תכשיטים רבים מכל מיני סוגים (עגילים, שרשראות, צמידיםועוד כל מיני שטויות).
צעיפים רבים, בצבעים שונים ומרהיבים, מחומרים שונים: משי, סאטן ופוליאסטר.
חולצות רבות מאד בכל הסגנונות והצבעים.
מכנסים רבים העשויים מעור ועד פלסטיק דמוי עור... גם בכל הצבעים.
חצאיות רבות ביותר, כאשר אני מאד גאה, באוסף חצאיות העור שלי שכולל אורכים
שונים, סגנונות שונים, צבעים שונים וכן כמובן איכויות שונות, מעור רך כמו חמאה
מומסת ועד לעור די קשה וגס.
הנעלה מתחלק לשניים: אוסף הענק של מגפיים אשר בבעלותי, מזמן עברתי את
רף , שישים הזוגות (נכון, יותר מ 60 זוגות של מגפיים),מחומרים שונים אבל בעיקר
מעור, בסגנונות שונים מגפיים עד הברך, ואף יותר וגם נמוכות מגובה הברך.
אביזרים נוספים : חגורות, גרביונים רבים, חזיות ותחתונים.
וכמובן אחרון אחרון תחביב... אובססיה אמיתית הכפפות! ! !
אחרי הזוג המאתיים (200) כן נכון הרבה יותר ממאתיים זוגות כפפות, כאשר
הם מחומרים שונים, סקאי, סאטן ובעיקר מעור, באורכים שונים מאורך המרפק,
ועד לאורך אשר מגיע לבית השחי.
כבר תיארתי לכן/ם מה עושה הכפפה... התחושה בלעטות כפפות היא "פשוט"
שמימית ; - )
ושוב
ביי

להיות קרוסדרסר בארץ זו קללה כפולה למה?
מכיוון שיש את החשבון הנפשי העצמי, וגם את עיניין ההתמודדות
כלפי חוץ( אשר מתחלק לשניים האחד מה קורה אצלנו בראש, ומה
קורה כאשר חושפים כלפי חוץ את הסוד שלנו),
מורכב לצערי במיוחד בארץ, בגלל המורכבות שמתרחשת כאן!
מדינה מושחתת אשר אינה רוצה ואינה פתוחה למיעוטים בכלל,
ובפרט אילנו, השונים, גברים אשר מרצונם החופשי הולכים ומזדהים עם
ה"נקבות", מתלבשים בבגדים שלהן, ו"פתאום" מתנהגים כנשים!
מה הכוונה ל: "מה קורה לנו בראש"? : הכוונה היא למה אנו מצפים
לתגובות כאשר נשתף מישהו שאינו בקהילה למה שאנו, אצלי ואני יודעת
שגם אצל חלק מהקרוסים אחרים, המחשבות על מה יקרה שנשתף מישהוא אחר,
היא כל כך נוראה, ההפחדה העצמית כל כך חזקה, שהיאוש שלט בי, לקח לי הרבה מאד שנים, והרבה שעות טיפול, להתחיל להיפתח לאנשים, ולגלות שרוב האנשים ששיתפתי
פתוחים לקבל אותי כמו שאני.
החלק השני הינו מה קורה כאשר אנשים מגלים מי את מאחורי הפסאדה, לדעתי ישנו
שינוי בין המצב בו אני מרצוני גילתי לאנשים, לבין כך שאנשים גילו זאת ע"י כך,
שאיזו " נשמה טובה " גילתה להם!
איני מודעת כמה " נשמות טובות " כאלו ישנן בקרבתי, ולמזלי הטוב עד כה
חוץ ממישהיא אחת ( שהיתה חברה שלי, ובצורה מאד ספונטנית ולא אחראית
החלטתי לשתף אותה ברצון להתלבש בבגדי נשים, ולא על כך שאני קרוסית,
יחי ההבדל ה"קטן"), אז האנשים קבלו אותי כמו שאני ברמות שונות.
עם הרחוב עוד לא הייתה לי ממש חוויה, כי חוץ מהפעם האחרונה, שיצאתי
לבושה מהנוקס כאישה, לא חוויתי את היציאה החוצה, וגם אז זה קרה בשעות הערב
בחושך, כאשר אני לבושה בחליפת מכנסיים מגף בעל עקב נמוך, אשר לא משך תשומת לב!
והלכתי מרחק קצר ביותר עד למכונית, ובנוסף ולא פחות חשוב!!! כל זה התרחש
בתל-אביב, העיר ללא הפסקה, המכה של המוזרויות בארץ ; - )
מה שכן חברות וחברים יקרים, חוויה מומלצת ביותר, הריגוש הפנימי מדהים,
ומרענן, כמובן שנלווה לזה שמישהו יגיב בצורה שלילית בקול רם מאד,
ויגרום לי לפדיחה רצינית, אבל הייתי מלווה בשתי מלוות מאד נחמדות,
וכאמור המרחק לא היה גדול כל כך, עד למכונית!
סביר מאד להניח שאחזור על החוויה הזו שוב.
הבחירה בבדים רכים וחלקים די מובנת מעליה, הסאטן והמשי מאד נשיים
קלאסיים, ונחשבים לבדים אשר משדרים נשיות חזקה ורבה וכן גם מראים
על מעמד מסויים ( היום הדבר השתנה וישנם כל הבדים אשר עשויים
מאריגים סנטטיים, אשר מחקים את בד הסטן, ואם לומר בצורה לא רעה כלל).
העור "קצת" בעייתי יותר, אבל שוב, בצורה האיכותית שלו העור משדר
יוקרה ומעמד גבוה, נכון שעור שחור משדר דברים נוספים, ( אבל למי איכפת??? 😉 ).
אני רוצה לשתף אתכן/ם, בתהליך שבתקופה האחרונה העצים את עצמו,
וזה הרצון להיות חלקה בכל הגוף, זה החל לפני כשנתיים שרציתי להסיר בתקופת
החורף את השיער שעל הרגליים, וכיום אני שואפת להסיר את השיער מכל הגוף,
וההירהורים הם להסיר את השיער לא רק לתקופת החורף אלא בכלל לכל הזמן!!!
התחושה הזו קשורה לכך שבתוכי פנימה יש לי סלידה לכל מה שקשור לשיער,
אשר התחושה מגעילה אותי שיער על הריצפה מעוררת בי גועל נפש,
ולטובה יותר ויותר השיער עלי, גורם לי די הרבה גועל, אז נראה לי שבעתיד
אני אתחיל להוריד את השיער מכל הגוף, ושוב לא רק לתקופת החורף.
ביי
ושבת שלום לכולכן/ם

טוב למה תשוקות?
מכיוון שחלק לא קטן בהתלבשות שלי, וההפיכה שלי ללינדה,
קשורה בתשוקה (וכמובן שלסקס גם קשר בעיניין!),
התשוקה לכל הקשור לנשיות החל אצלי מגיל צעיר,
אני מעריכה מגיל חמש לערך, ומשם התגלגל והתקדם למקום
שבו אני ניצבת היום, קרוסית בשליטה! אשר נהנת להתלבש
כאישה ולהיראות כמה שיותר נשית ומשכנעת (לצערי כמו שאני
נראת כגבר היום, אני בחיים לא אצליח לשכנע אף אחד/ת שאני
אישה מלידה...).
הכל החל כאמור בגברת עם הכפפות, ומשם עבר לפשיטות לארון של
אמא שלי, הייתי מבקרת שם בכל הזדמנות, שאף אחד לא היה בבית,
מוציאה חזיה, גרבי נילון, ומתלבשת ונהנת מכל רגע במצב זה.
עד גיל מסויים גם ניסיתי את הנעליים של אמא, ואפילו זוג אחד של מגפיים,
אשר היו להם שרוכים מקדימה, מלמטה ועד למעלה...
בשלב מסויים התחלתי לאסוף פריטים מסויימים אלי למקום מחבוא,
וההשאלות כללו כמובן כמה זוגות קצרים (לצערי) של כפפות מעור,
שאמא כבר לא נהגה לעטות עליה, מכוון שכבר לא היה אופנתי.
השלב הבא: היה להתלבש מכף רגל ועד צאוור (לא הישגתי לעצמי
פאה עד לשלב הרבה יותר מאוחר), והשלב אחריו היה גילוי
הקשר המיני להתלבשות בהתחלה עצם ההתלבשות הספיק לרגש אותי,
ולאחר מכן גילתי את האוננות או אומנות הסיפוק העצמי ! ! !
ובשלב הזה לאחר הריגוש הגיעה שלב ההתחשבנות העצמית
( שרק שנים מאוחר יותר התברר לי שאני לא לבד בעסק,
ושגם קרוסים אחרים חוו את אותה "חוויה" של הלכאה עצמית
לאחר מעשה).
לרוב הקרוסים בתחילת דרכם יש הרבה מחשבות של מה אנו
עושים? האם אני סוטה? וכולי... ההתחשבנות העצמית מאד מכבידה,
וגורמת להרבה מאד יסורי מצפון עצמיים, ואף לגועל מעצם הפעולה,
אך " התשוקה" להתלבש חזקה ביותר, ולא משנה מה עושים!!!!!!!!!!
תמיד חוזרים להתלבש, ולרובנו ההתלבשות בסוף משתלבת בחיים
הרגילים ואני משלבת חיים רגילים כגבר נשוי עם ילדים, לבין לינדה,
אשר מתלבשת בלבוש אולטרה נשי.
לצערי ישנם אחרים אשר לא מסוגלים לשלב בין השניים, והתוצאה
המצערת הינה בקיצוניות איבוד לדעת : -(
ובנתיים להשתמע בקרוב,
לילה טוב לכולם.
המלכה לינדה

[color=fuchsia]באמת שאני לא יודעת למה?!
כך...
ישנם הרבה מאד תאוריות, ואני לא אכנס לאף אחת מהן,
אני כזו וזהו זה...
להצהיר את ההצהרה הזו אני יכולה להצהיר היום,
לאחר המון שנים של לבטים עינויים פנימיים, מי אני?
מה אני? וכולי...
עוד בתקופת הצבא החלטתי להתמודד עם ה"עיניין", ולברר
בעזרת אשת מקצוע למה אני כזו? ומה גורם לתופעה?
אז התחלתי להתמודד עם הנשיות שבי,הצד הנשי שלי, בצבא, ועשר שנים לאחר מכן
לאחר התמודדות והסתכלות פנימה, הביאה לכך שקבלתי את התובנה שאני כזו!!!
והחלק הלינדאי שבי כאן להישאר, ואני מאד נהנת ממנו.
מגיל מאד צעיר, כאשר הכרתי גברת ,אשר אהבה מאד לעסוק בגננות,
ומה זה שייך לעיניינינו... פשוט מאד הגברת הנכבדת, אחראית ל"פטיש"
שיש לי והינו פטיש לכפפות, במיוחד כפפות העשויות מעור.
היא נהגה לעטות כפפות בזמן העבודה בגינה, וזה נראה לי מאד
נשי ואופנתי, ואני "נדלקתי" על כפפות.
לכו תבינו את מוח האדם??? המילה הזו: כ פ פ ו ת, כבר מתחילה תהליך...
באובססיה לכפפות, יש לי יותר מ:250, וכאן הפסקתי
לספור, כבר אין טעם, יש לי פשוט המון וזהו!
הריגוש בלבישת הכפפות הינו שממימי, מתהליך הבחירה איזה זוג אבחר
ועד שהזוג נלבש, ממש מרגש ההסתכלות על ידיי עטויות הכפפות מרגשת מאד אף היא...
לאחר פתיחה כזו שאר הכתיבה תפל לא?
כיום אני באזור סוף שנות ה 30 לחיי (גברת לא מסגירה את גילה המדוייק! ; - ) ),
מתלבשת , (כך בסלנג שלנו אנו נקראות), כבר יותר מ20 שנה,
סגנון הלבוש שלי נוטה לאלגנט מוחצן (סגנון הריצ' ביצ'),
אשר כולל הרבה עור (חצאיות, מכנסיים, ואף חולצה), חולצות ממשי וסאטן,
ובדים יוקרתיים אחרים, וכמובן האביזרים, שאי אפשר בילעדיהם...
מההנעלה: בעיקר מגפיים, גבוהי עקב דקיקים, חגורות, מחוכים תכשיטים
וכמובן כמובן הכפפות, אני לא יכולה בילעדיהן!
הצבע השולט בגרדרובה שלי הינו שחור, אבל לא רק, יש גם אדום ורוד, כחולים,
ועוד כמה ששכחתי.
למזלי מידת הנעליים שלי קטנה יחסית( מידה 41 לערך), ולכן אין לי בעיה למצוא מגפיים
נשיים אופנתיות ( אך ורק לדעתי כמובן!!!),
ועד לפעם הבאה ביי
המלכה לינדה[/color]

אז כך,
משיטוטי ברחבי הרשת, נתקלתי בכל מיני תגובות וצורות הבעה...
ומשום מה לא מצאתי לנכון לשתף אותכם בהירהורי ליבי,או יותר נכון לא היה בי
האומץ להיחשף, ( בטח, אני כותבת לעצמי בשביל עצמי, מי עוד יקרא או יעניין מה יש לאיזו
קרוסית להגיד...)
עד היום, כאשר החלטתי כי בא לי לשתף אותכן/ם,מה עובר
לקרוסדרסר / טראנסווסטיט, בארץ ה"קודש"...
אז כדי להקדים ולהציג את עצמי:
שמי בקהילה שלנו המלכה לינדה, למה? כך!!!
כי להבדיל מהרבה קרוסיות אחרות שאוהבות ששולטים בהן ואומרים להן מה לעשות,
אני לא כזו ואני יותר קרובה למלכה אשר שולטת, ובנוסף השליטה קשורה
למקור הצמיחה של הדמות הנשית שלי, בלי להיכנס יותר מידי, הצד הנשי שבי
הינו האסרטיבי היותר מעיז והיוזם, בקיצור הרבה יותר חזק מהצד הגברי שלי,
אשר מעדיף להיות בצל, ולתת לאחרים ליזום ולהנהיג, מה לעשות כזה אני...
מאז שהחלו המפגשים, למעשה כמעט שנתיים, אבל רק בשנה האחרונה לקחה קווינסי
את ניהול ואירגון הקבוצה, ואני בהחלט רוצה להודות לה על כך וישר כח בהמשך,
תודה רבה לך קווינסי : - )
אז זהו מאוחר ומחר עובדים, אז עד לפעם הבאה להתראות לכם ושתהיה לכן וגם לכם
יום מוצלח.[color=fuchsia][/color]