"אני עוד מעט חוזר. אני הולך לנקות קצת את הראש"
המוסיקה באינפוזיה לאוזניים שלי מנתקת אותי קצת מהעולם, ובכל זאת אני מסתכל מסביב.
הולך לאורך המזח ומתבונן על הים. הגלים הסוערים מתנפצים על השובר, ממליחים את האוויר, כדמעות של העולם.
מתיישב קצת גבוה ומסתכל על הים. יש סערה היום בים. יושב קצת מתבונן על הים, וחושב על זה.
הגלים של הים מתנפצים מולי, הקצף מתפזר, מתיז רסיסים, רסיסים יפים ומלוחים. זרמי המים מהירים, חלקים ומשתנים, ובבת אחת מתנפצים. ברגע שהם נתקלים במכשול, ואפילו בעצמם, הם מיד מתנפצים, מתרסקים לרסיסים, אבל מתאחדים מיד שוב לזרם חדש, לגל חדש.ים שקט, ואז גל, ומשברים ושוב הים שקט לכמה שניות.
הים הזה הוא דבר מעניין. הוא יפה ומרהיב, גם אם חדגוני למראית עין. הוא מרתק ומסעיר, וניתן להסתכל עליו שעות, גם אם לאחר מכן אי אפשר באמת לתאר את מה שראית במילים. הוא סוער וסוחף בד בבד עם זה שהוא ניראה שליו ורגוע. סוער למלטה ורגוע מלמטה, או שמע שקט על פניו ועמוק בפנים מלא זרמים, מערבולות ושינויים.
אם תנסה להבין את הים ולהשתלב איתו, הוא ייקח אותך למקומות מופלאים. בצלילה למעמקיו תראה את נפלאות החיים, את קסמי העולם הזה ומעבר אליו. אם תתייחס אליו בכבוד הוא יעניק בחזרה את אותו היחס, אולם אם תתגרה בו, אם תזלזל בו ולא תתייחס אליו בכבוד הראוי הוא יכה אותך בסערותיו, יטביע אותך ויותיר אותך חבול ומוכה לחופיו.
אני יושב על המזח ומתבונן על הים
או שאולי אני מתבונן במראה, ומסתכל על הלב שלי.....
לפני 18 שנים. 18 באוקטובר 2005 בשעה 13:42
