"קילומטרים באמת יכולים להפריד אותנו מחברים?
אם אתה רוצה להיות עם רעות,
הרי אתה כבר איתה, לא?"
ריצ'ארד באך
המרחק, הזמן, המקום, כל אלו יוצרים אצלנו לעיתים אשליה של ריחוק, חוסר מגע.
התרגלנו בעולם הזה לסיפוקים מיידיים, ולמגע בלתי מוגבל.
אין קל מלהרים את הטלפון ולשמוע את הקול מהצד השני, ואין זה משנה אם הצד השני נמצא בחדר הסמוך או מתקשר לומר מזל טוב מהודו הרחוקה במהלך נסיעת עסקים (תודה ידידי).
התרגלנו לפשטות של ללחוץ על כפתור קטן ובשניות לראות מולנו על המסך אנשים הנמצאים בחלקים שונים של הארץ, ובאותה הקלות גם בחלקים שונים של העולם.
הפשטות הזאת משכיחה מאיתנו בנקל את המהות האמיתית של הקשר האנושי. הקשר הנפשי.
הגישה הנוחה אל קולו של אדם ואת מראהו כמעט גרמו לנו לשכוח שקשר אמיתי תלוי לא בדמות ראו בקול או במיקום וקירבה פיזית. קשר אמיתי מקור בנפש. במחשבה, בתחושה.
המרחק לא יכול להפריד אותנו מהאנשים החשובים לנו, והיעדרו של המגע הבלתי אמצעי אין משמעו העדר מגע של הנפש.
לאחרונה למדתי להבין כי האנשים אשר נמצאים בליבי, גם אם אני לא יכול לפגוש אותם כאשר אני חושק בכך, קרובים וחשובים לי לא פחות מאלו אשר אותם אני פוגש מידי יום. אנשים שאת הקול שלהם אני יכול רק לדמיין או להיזכר, והמראה שלהם הוא רק דמות במחשבה שלי יכולים להיות בעלי משמעות וקירבה אשר לא יתוארו במילים.
לעיתים המרחק אפילו חשוב על מנת לפתח ולהבין קירבה אמיתית מהי.......
תודה לכל אלו אשר נמצאים בליבי ואני בליבם, גם אם המקום והזמן מפרידים בנינו.
לפני 18 שנים. 8 בנובמבר 2005 בשעה 7:45
