לפני 18 שנים. 6 בינואר 2006 בשעה 14:40
השארת לי פיקדון. קמת והלכת, אבל השארת לי משהו ממך. משהו שנישאר אצלי. בנתיים.
יום אחד אני מאמין שאת עוד תחזרי. אני עוד מאמין שיום אחד את תבואי ובחיוך מבוייש תגידי לי "החלטתי לחזור".
ואת, שיודעת שתמיד יש לך מקום אצלי, תהיי סוף סוף רגועה. בלי מלחמות, בלי מאבקים, בלי כאבים.
את תבואי, תחזרי, ואז, גם בלי לבקש, תקבלי את שמגיע לך.
תקבלי את מה ששלך.
בנתיים אני פה. שומר על הדברים שלך.......
ועלייך
