לפני 17 שנים. 9 בספטמבר 2006 בשעה 15:47
כמו תמיד, המסיבות של אמילי הן תענוג.
למרות שהגעתי קצת מאוחר והפסדתי את עיקר ה"אקשן", הגעתי אל המועדון ופגשתי עשרות רבות של אנשים שלא מוכנים לוותר על מסיבה טובה. אמילי, שלא תיתן לדברים קטנים כמו משטרה לעצור אותה כבר הייתה בטלפון וכעבור מספר דקות הודיעה לכולם להגיע לדאנג'ן – המסיבה ממשיכה שם אחרי שעמוס הסכים לארח את המסיבה על חשבון היום החופשי שלו. כאן המקום לומר לו תודה, לפחות ממני על גדלות הלב והאירוח הנדיב.
אבל זאת רק תחילתה של התודה.
התודה האמיתית היא לכל אלו אשר מאמינים בי ועומדים לצידי. חברים אמיתיים נמדדים בעיתות משבר ועכשיו אני רואה כי אכן יש לצידי הרבה כאלה. אתם יודעים מי אתם גם ללא פירוט ושמות.
תודה מיוחדת מעומק הלב לאלו אשר נמצאים איתי לאורך כל הדרך. אלו שנאלצים להתמודד איתי ולצידי בתקופה הזאת ועושים זאת - תודה לכם מכל הלב.
