|
|
|
יש לי תחושה שהיום העולם פה, נהיה טיפה יותר חשוך ופחות קסום,
ואם העולם הבא אכן קיים הוא נהיה היום מקום מואר יותר ומקסים יותר.
והתחושה הזו כל כך חזקה שהיא בולעת כל תחושת עצב או געגוע, שתגיע גם היא מן הסתם.
אחת משאלות השגרה בכל ראיון עבודה כיום שנהוג לשאול היא האם יש לך ממליצים...
אני חושב שבהכרויות בדס"מ, במיוחד הראשוניות זו שיטה לא רעה שניתן ליישם.
נכון לא כל אחד מוכר , או בעל חברים ומכרים רבים. ובכל זאת זה כלי נוסף שיכול לעזור לנו להחליט עם שווה או לא שווה להתנסות עם מישהו לא מוכר לנו.
בזמנו הצעתי לכלובי הצעה להוסיף לכל פרופיל אופציה לקישור לרשימת ממליצים.
(או לחילופין מין רשימת ה"חברים שלי"),
אני עד היום חושב שזה רעיון לא רע בכלל. שיכול לעזור לאנשים פה.
איזה באסה זה להגיע למסיבת פורים עם התחפושת הכי מוצלחת ,
ולגלות שדווקא במסיבה הזו אין תחרות תחפושות...
טוב לפחות הבר היה חינם כל הערב...
לרצות לעשות הכל כדי לעזור למישהו,
ולדעת שבעצם אין שום דבר שאתה יכול לעשות חוץ מלקוות...
כשהיית צריכה אוויר , קיבלת חיבוקים.
כשהיית צריכה לקבל , נתת מעצמך.
כשהיית צריכה בריאות , קיבלת אהבה.
הלוואי שפעם אחת תקבלי את מה שאת צריכה.
נס.
כל כך הרבה אנשים אוהבים אותך.
תני לנו להמשיך לאהוב אותך ולא להתגעגע.
הכרתי פעם מלאך,
כזה שתורם לעולם רק טוב ואור.
המלאך (מלאכית ליתר דיוק) הזו זקוקה לנס.
המלאך הזו פיזרה רק אהבה מסביבה וכל כך הרבה אוהבים אותה.
ואם רק אהבה הייתה יכולה לרפא היא הייתה האדם הכי בריא בעולם... אבל לא די באהבה.
פה צריך נס.
אף אחד לא יחשוד בי בהיותי אדם דתי או מאמין, אבל היום אני מתפלל.
אני מתפלל לנס.
תהיי חזקה מלאך כי העבודה שלך פה בעולם עוד לא הסתיימה
כל כך הרבה אנשים צריכים אותך פה, אז אל תכבי את האור.
זה לא אני זה אתם
אה וגם :
זה לא שאני חושב שאני טוב יותר ממכם, אני יודע את זה...
😄
בוקר טוב לכולם
נ.ב.
זה לא נחשב להתנשאות אם זו האמת
בזמן האחרון נראה שחצי מהאנשים פה מחפשים את עצמם.
כל מי שכותב פה בלוג או מעדכן פרופיל מציין שהוא במסע חיפוש עצמי או משהו כזה .
ואני שואל את עצמי איך אתה מאבד את עצמך ?
הרי במקרה הכי גרוע תסתכל למטה ותמצא את הרגליים שלך.
לרוב הן מחוברות לגוף ונפתרה הבעיה...
בכלל ניתן להגיד בכלליות שלרוב אנשים לא מאבדים את עצמם, הם רק משועממים יותר מדי מהמציאות הקיומית שלהם ומחפשים נס שיוביל אותם למקום אחר בלי לרצות להשקיע את המאמץ הדרוש לשם כך.
עצוב ואכזרי אבל זו המציאות.
נתקלתי לאחרונה בכמה פרופילים כל כך עילגים שפשוט הכאיבו לי בעין.
זה מעלה גיחוך במיוחד שזה אמור להיות פרופיל של שולט/ת.
איך אפשר להעלות פרופיל עילג ולצפות שיקחו אותך ברצינות.
איך אפשר להשתמש במילים משובשות, בסלנג קלוקל, בתחביר של ילד בכיתה ג' ולצפות לקבל ציות כבוד והערכה, לא לצפות סליחה טעיתי זה חמור יותר, "לדרוש".
כמה קושי וכמה מאמץ נדרש מאדם בעבור ישיבה של חמש דקות לטובת מחשבה וארגון של ה "איך להציג את עצמי בצורה ראויה"?!
אם אתה לא טורח להשקיע 2 דקות מחשבה על הפרופיל שלך, איזה מסר אתה משדר למי שאתה מצפה שיפנה אליך?
לא שאני יוצא הרבה , אבל אני נוכח פה ושם במסיבות וארועים של "הקהילה" הזו.
אני חייב לציין שמשנה לשנה אני חש סוג של התדרדרות לא ברמת הארועים חלילה או ברמת ההשקעה של המארגנים, אלא ברמת האנשים. או ליתר דיוק ההתנהגות של חלק מהאנשים והזלזול שלהם בכל שאר משתתפי הארוע.
נראה שאנשים שכחו את כללי הבסיס, או אולי אפילו מהיותם חדשים שסופגים את האווירה הנוכחית לא ידעו ולא נחשפו לכללי התנהגות בארועי בדס"מ ציבוריים מלכתחילה.
יש כיום אנשים שמרשים לעצמם להתנהג בצורה שבשנים עברו הייתה מזכה אותם בבעיטה החוצה מחוץ לארוע והרחקה לתקופות ממושכות מכניסה לארועים אחרים.
את מה שיש לי להגיד מעבר לזה אמרתי בפרטי למי שצריך. אבל אולי באמת הגיע הזמן לקצת רענון בתחום אכיפת הכללים...
