לפני הרבה שנים במקום ובאתר אחר נטבע המושג
בדס"מ עושים מאהבה או לא עושים בכלל
ומאז המון אנשים מצטטים אותו. בד"כ בלי להתכוון למהות האמיתית של המשפט.
מנכסים לו נופח רומנטי זוגי וכוונות נאצלות.
כשהאמת שלמשפט יש כוונה פשוטה ביותר :
"בדס"מ עושים פשוט מאהבת הבדס"מ" .
לא משום סיבה אפלה. בטח שלא מרוע. לא ממשבר, או שנאה, או תחושת קיפוח.
לא מכוונה להרע, להוציא אגרסיות, תסכולים, אכזבות. לא כעונש, לא כביטוי לשנאה עצמית. לא כי משהו רע קרה לכם בעבר, לא כי אתם חושבים שדרכו תרוויחו משהו בעתיד. לא מתוך ציפייה לקבל משהו מעבר לדבר עצמו.
בדס"מ עושים פשוט כי אוהבים ונהנים מזה. בין אם אתה שולט או נשלט (בנים ובנות כאחד). בין אם אתה עושה אותו עם בן זוג או עם מישהו שרק הכרת ואולי לא תפגוש שוב. או במסגרת גדולה יותר של אנשים.
עושים את זה כי זה כיף , כי זה מרגש ומהנה, כי זה סקסי, כי יש בזה יופי אסטתי חוצה גבולות, והתחברות מלהיבה של אנשים יצרים תחושות ורגשות.
ואם זה לא זה, זה פשוט לא בריא, וכנראה שאתם לא עושים את זה נכון.
שבת שלום לכולם.
Not a Nice Guy
מקום לניסויים קליניים פולשניים בחיות פרוותיות חסרות ישע...הבעיה עם רעיונות ממש טובים, מחשבות מוצלחות, או יצירות מופת שרקמת במוח זה שעד שאתה יושב לכתוב אותם, הספקת לשכוח 99% מהם.
אני מניח שאני לא היחיד ששם לב לכך...
וכן האמת ששכחתי מה רציתי לכתוב במקור. 😄
לפעמים אנשים שוכחים שבדס"מ, בסופו של דבר, זו פעילות פנאי למטרות הנאה.
אז לאחר שיחזור חלק מהפרסומים האבודים בבלוג זה הזמן לשלב התודות
ואם כבר תודות אז למה לעצור רק בהקשר של נפילת הבלוג. אני אומר , נזרום עם זה ונראה מה יצא.
אזהרה : המשך הקריאה יביא למותם של כמה תאי מוח, וגם מעיד על כך שכנראה ממש משעמם לכם בחיים ואין לכם משהו יותר טוב לעשות
אז
תודה קודם כל למערכת הכלוב ולכלובי שהציבו בפנינו את האתגר הטכני והמוסרי,
וכמובן גם את הפתרון
תודה לכל הכותבים והמתלוננים שבכו ויללו כאילו רצחו להם את הילד, חטפו להם את החתול, שרפו להם את המועדון וגילחו להן את הגבות מתוך שינה...
(ואתם יודעים מי אתם... במחשבה שניה בעצם אין לכם מושג מי אתם, הזהות הקיומית שלכם נמחקה מזמן כשהפכתם לישות אינטרנטית מנותקת מהמציאות)
תודה למעריצי הבלוג שלי (כל השלושה כולל אותי) שדחפו איימו ועודדו לשחזר את מה שנמחק.
ותודה לכל אלו שביקשו שאני אמחק את כל הבלוג כליל (פסיכולוגיה הפוכה תמיד עבדה עלי).
תודה להורי שהביאוני עד הלום (והשאירו אותי בצומת לתפוס טרמפים) וגם הוסיפו לא מעט תסביכים נפשיים לקלחת, ככה רק בשביל הכיף.
תודה לסבא שלימד אותי לקשור קשר ולבנות כל מיני מכשירים, כלים ודברים שונים ומשונים, בלי לדעת מה אני עתיד לעשות בידע הזה שאגדל.
תודה גם לכל הנשלטות באשר הן, על הנתינה ועל ההתמסרות , ובעיקר על הכתיבה הבלתי פוסקת והחפירות האינסופיות בבלוגים שמעלות את הרייטינג של האתר ומאפשרות לכלובי לגבות עוד כסף על שטחי פרסום....
ותודה לכל הסוטים והסוטות. בלעדיכם כל זה לא היה אפשרי.
ותודה לביבי נתניהו שהראה למאות אלפים שאפשר לעשות מקלחות זהב בלי לפתוח את הרוכסן . (כן אני מתכוון לזה שהוא משתין על המפגינים בקשת).
תודה למורה לערבית מכיתה ז' על כל הפנטזיות, אני וחברי לכיתה מודים לך על שידרוג מערך פנטזיות האוננות שלנו וחשיפתנו לאופציית הסקס עם מבוגרות.
ותודה גדולה לכל מי שטורח לקרוא את השטויות שלי, אני מעריך את זה, באמת. למרות שאין לי מושג למה אתם טורחים.
ותודה לחמש דקות פנויות שהיו לי ואיפשרו לכתוב את כל השטות הזו.
אני הייתי אלעד ואני אהיה פה כל השבוע.
(וגם בשבוע הבא, וזה שאחריו וזה שאחריו וזה שאחריו.... עד שיסגר האתר או ימאס לי)
בדס"מ זה דבר פשוט ובסיסי.
פקודות+מכות+קשירות+סקס=כיף
כל שאר הבלאגן והמורכבות זה בגלל שאנשים אוהבים לסבך כל דבר ואז להתפלסף על זה שעות....
אם אנשים היו שומרים על פשטות היה מצד אחד הרבה יותר אקשן, ומצד שני הרבה פחות מלל באתרים...
שיש בזמן האחרון טרנד חדש.
מלא אנשים שלא כתבו ים זמן בבלוג שלהם פתאום חוזרים וכותבים משהו....
* רציני תבדקו את זה, זה נכון.
------------------------------------------------------------------------------
* השורה האחרונה הינה המלצה בלבד ומיועדת רק לחסרי חיים משועממים שבאמת אין להם משהו יותר טוב לעשות.
אני חי (או לפחות מנסה ודי בהצלחה) בלי חרטות לגבי הדברים שעשיתי בכל הקשור לבדס"מ, לקשרים שיצרתי, להצלחות וכן גם לכשלונות. וזה תקף גם לגבי סקס ונילי, קשרים, מערכות יחסים, חברויות וכיו"ב...
אני בהחלט מעדיף להתחרט על דברים שעשיתי מאשר להתחרט על דברים שלא העזתי לנסות.
אני מאמין שטעם חמצמץ של כשלון, פגישה לא מוצלחת, אפילו סשן גרוע , הם לא יותר ממשהו זמני וחולף שעם הזמן טעמו נשכח ואם הוא משאיר משהו זה לרוב לקח שמחכים אותנו.
מצד שני תחושת ההחמצה של הזדמנות שחלפה ופוספסה, זה משהו שנשאר בבטן לתקופה ארוכה, לפעמים לנצח ואוכל אותנו מבפנים.
אני מאמין שכל עוד שמרנו על בריאותנו מפני מחלות גוף (ונפש), כל חוויה מוצלחת יותר או פחות, רק יכולה לתרום לנו.
כל אדם שפגשנו ומצא חן בעינינו מספיק כדי ליצור איתו קשר יכול רק לתרום לבנק החוויות שלנו.
והרי אותם הרפתקאות וחוויות הם מה שנותן טעם ותבלין לחיים השגרתיים. אחרת זה סתם רצף אינסופי של פעולות אחזקה קיומיות (אני מתכוון לעבודה, ניקיון, כביסה, תשלומי חשבונות, התור בבנק, האוטו שבמוסך וכדומה).
אז נכון, אולי עשיתי סשנים שעולמי לא היה משתנה מקצה לקצה לו וויתרתי עליהם.
ואכן היו כאלה מפגשים שהיו פחות מוצלחים, היו גם פרטנרים שפחות התאימו לי או לתבנית הפנטזיה המושלמת האישית שלי, היו גם מסיבות משעממות להן הלכתי ברצון או בחוסר רצון, מפגשי חברים סתמיים בהם נכחתי, או פגישות ראשונות כושלות בצורה הירואית. ועדיין בסוף הכל לטובה.
כפי שבמסיבה רגילה לא אלך לעשות סטוץ בשרותים עם אלמונית שאיננה מושכת אותי, ככה גם בבדס"מ ברור שאבחר במי שמלכתחילה מושך אותי בצורה ראשונית. וכמו שאני לא אעשה את אותו סטוץ ללא אמצעי הגנה מתאימים ככה גם בסשן מזדמן. אבל בסיכומו של דבר גם אם אותו סקס מזדמן בשרותים יהיה בינוני או אפילו סקס מחורבן , הרי שזו עדיין חוויה חיובית עם מישהי שמצאה חן בעיני.
כנ"ל לגבי סשן, או חברות עם אדם זה או אחר. זה לא חייב להיות פסגת היצירה, אבל זה תמיד יהיה מעניין ומחכים. ולרוב גם מהנה.
לכן לא ברורים לי המקטרים פה שחורשים את הצ'טים , לוחות המודעות, והמפגשים. ובסוף מקטרים בבלוג שלא קורה להם כלום בחיים.
לא קורה להם כלום כי הם לא מוכנים לעשות כלום!
כי הם עסוקים בלפחד,
כי הם עסוקים בלהתחבא ולהתפלל למקרה נס שיפיל להם איזה אביר או נסיכת חלומות ישר על הספה בסלון.
אני לא קונה את התרוצים של אני מרגיש זול, מלוכלך, חושש, פוחד, בררן ....
או את אני מפחד מאנשים שיעשו לי , יפגעו לי, ישתו לי ויוכלו לי...
אם נוקטים את אמצעי ההגנה וההגיון הבסיסי, ואם רק מוכנים טיפה להתלכלך, להוריד קצת את הבררנות הבלתי מתפשרת, להוציא לפנסיה את הגישה הבלתי אפשרית של הכל או כלום שעומדת כתנאי הכרחי בעיני רבים ורבות פה לכל קשר. אין שום סיבה שלא תוכלו להנות מהדרך ולא רק מהמטרה הסופית (אם יש כזו בכלל).
בלי חרטות, בלי פחד ועם גישה חיובית החיים נראים יותר מעניינים ומרובי הזדמנויות להנאה.
וכן אני יודע שחפרתי, אבל אתם גם יודעים שלא אכפת לי
אז זדינו ....
(ורצוי למטרות הנאה)
:-)
לפעמים אתה נלכד במין לופ קיומי שגורם לך לשכוח מה המטרות שלך.
כי זה קל כל כך לקום בבוקר , לעשות את אותו דבר וחוזר חלילה יום אחרי יום....
בשביל זה צריך לעשות את הדברים הקטנים והסוטים שמסיטים אותנו מדרך הישר ומזכירים לנו שבעצם יש לנו עוד מטרות .
זה לא סטייה , אם זה גורם לך להרגיש חיי יותר. 😄
מצד אחד צביעת קירות זה אחלה של פעילות להסחת דעת.
מצד שני זה די מעייף...
אה וגם מלכלך... 😄
יש דברים , שלא משנה כמה תצפה להם, תכיר באפשרות התרחשותם,
אפילו תתכונן לקראתם.
הם תמיד ישאירו אותך חסר הגנה, מופתע, וכואב.
פשוט כי הם לא נתפסים. המוח מבין אבל מסרב לקלוט.
וזה לא היה נתפס שלא תהיי פה לנצח, למרות שכולנו ידענו ששום דבר לא מובן מאליו.
כל כך הרבה פרחים , ואני בכלל לא חושב שאת טיפוס של פרחים,
לפחות לא שאני יודע. היה יותר מתאים לכסות אותך בערימה של דובונים ובובות פרוותיות.
ואת בטח היית אוספת אותם ומצמידה להם מגנטים ומדביקה אותם למקרר,
אבל את כבר לא,
וזה לא נתפס.