הגעתי מזמן למסקנה החד משמעית,
שיש רק דבר אחד באמת שלוקח בהליכה את כל שאר הדברים המעצבנים שקשורים לבדס"מ,
דבר שאני שונא ולא סובל אותו ברמת קיצוניות.
וזה
לסדר את הבלגן אחרי סשן.
רק בשביל זה שווה להחזיק איזה עבד/שפחת ניקיון.
מישהו מכיר סוכנות נקיון טובה שמתמחה בקיפול חבלים, איסוף אטבים, וניקוי אביזרי פאטיש?
Not a Nice Guy
מקום לניסויים קליניים פולשניים בחיות פרוותיות חסרות ישע...4:02 SMS מהשכנה: אתה ער? מה זה הרעש הזה...
אני מתעלם
4:09 טלפון משכנה : יו יש משטרה ומכבי אש
אני : נו בטח שטויות
4:12 אני יוצא החוצה.(כבר העירו אותי אז נלך לראות).
מסתבר שמישהו חשב שיהיה נחמד להצית מכוניות שחונות בחניון ליד הבית שלי.
מזל שבמקרה חניתי דווקא ברחוב ולא בחניון.
לשני שכנים היה פחות מזל.
מה שאני רוצה זה לדעת מה אני בעצם רוצה...
אני חושב שזה יותר מסובך ממה שזה נשמע.
קודם כל צריך לרצות משהו ואם אתה לא רוצה כלום אז אתה לא רוצה לרצות ואז איך תרצה לרצות משהו?
מבולבלים?!
נפל עלי איזה משהו לפני יומיים וירוס, שפעת, צינון לא משנה מה...
זה די מבאס.
הכי מרגיז שיש הרבה אנשים שאני רוצה לדבר איתם ושהבטחתי לדבר איתם אבל אני לא יכול.
פשוט הלך לי הגרון וכל מילה שאני מוציא זה לבלוע רסיסי זכוכית, מבאס לגמרי...
אני מפרסם משהו ואומר שזה לגופה של תופעה ולו לגופו של אדם, ולא לחשוב שאני מדבר על מישהו.
וכמובן שאני מקבל 12 הודעות פרטיות ,אי מיילים וטלפונים על למה אני מדבר על זה, מ-12 אנשים שונים שבטוחים שאני התכוונתי אליהם.
זה קצת אבסורד שאי אפשר להעלות לבלוג מחשבות מופשטות מבלי שלפחות 10 אנשים יקחו אותן אישית...
אני חושב שהוא מייצג כרגע יותר טוב את מה שעובר לי בראש
כל העולם נצבע צהוב כתום כזה ויש אווירת אפוקליפסה שהתחילה עוד אתמול בצהריים.
אני לא בטוח אם זה יותר מגניב או מדכא.
אני רוצה לכתוב המון הגיגים חכמים שרצים לי בראש אבל אני לא מצליח לתרגם אותם למילים כתובות.
בעיית ריכוז מסוג זה או אחר? אולי מחסום פסיכלוגי, פסיכוסומטי, פסיכו(משהו לועזי)...
בקיצור, יש לי מחסום כתיבה רציני.
אני חושב שזו בעיה קשה שהולכת ומחריפה ואני אולי אלך מחר לרופא לקחת משהו נגד זה....
-------------------------
שיח דומים
------------------------
שולט א: אז מה הסוד שלך, איך אתה כובש אותן?
שולט ב: אני מראה להן את המקצועיות והרצינות שלי, את הציוד המושקע וכמה נסיון צברתי, ואתה ?
שולט א: אני נותן לה את התחושה שאני חכם ושקול ומבין ויודע בכל רגע נתון בדיוק מה היא צריכה לעשות.
(שניהם מביטים על ג')
שולט ג: מה?
שולט א+ב: נו מה איתך, מה הקטע שלך? הרי אצלך כולן שוכבות בתור כמו חיילות, נדבקות אליך כמו דבורים לדבש.
שולט ג: אני?! אני סתם מתייחס אליהן כמו מנייאק בן זונה.
מתנצל מראש הפוסט הבא מבודח, אך גם שוביניסטי וגזעני ועשוי בהחלט לפגוע ברגשות קוראים מסויימים ולדרוך על יבלות:
שיחות אמיתיות של שולטים (לא נגענו...כמעט)
הרמון -
שולט א : סאביות זה כאב ראש.
אני : כן, זונות ת'צומי אנוכיות שכמותן....
שולט א : רק לקחת לקחת לקחת לקחת (בחיקוי הקול של קרן מור).
אני : מרוקנות לך תמיץ
שולט א : כן אה, אחת זה כאב ראש, לא יודע איך אפשר להסתדר עם יותר...?!
אני : נכון , שתיים שלוש זה כבר סרט.
שולט א : כן, תאמין לי לא מבין את כל המאסטרים האלה שמתחזקים הרמונות.
אני : משוגעים, אין להם חיים...
שולטת ב : רגע אז כמה מספיק לכם, אחת?
שולט א : כן
אני: כן....
שולט א : בעצם בהתחשב בתדירות המפגשים
אני : כן ו..?
שולט א : וגם גיוון, אתה יודע, מה אם אתה גם אוהב למשל בלונדיניות וגם שחרחרות
אני : אז אתה צריך אחת מכל סוג ?
שולטת ב : מה אם גיוון אתני?
שנינו : אה?!
שולטת ב' : נניח יש לכם רוסיה ובא לכם גם תימניה?
אני : נניח... אז שלוש לגיוון.
שולט א : והפרשי גילאים, צעירה בתולית מול בוגרת מנוסה ?
אני : רגע אז לכמה הגענו באופטימום?
שולט א : חמש, כן נראה לי שחמש זה אופטימלי...
אני ושולט א יחד : סאביות זה כאב ראש....
שולטת ב : פתטיים..... (עם מבט של חמלה בעיניים)
---------------------------------------------------------------------------------------------------
הומור חלק ב '
סאביות קטינות
שולט א : פנתה אלי שוב סאבית בת 15
אני : כן אה , יש הרבה כאלו לאחרונה...
שולט א : כן
אני : מה עשית? הלכת על זה?
שולט א : לא , הנוהל הרגיל , אמרתי לה שהיא קטנה מדי , כדאי לה לחכות בלה בלה בלה...
אני : וזה עבד?!
שולט א : כמובן שלא, היא רוצה הכל עכשיו, ילדים אתה יודע...
אני : מה עשית
שולט א : היא לא רואה בעיניים אז שלחתי אותה להדליק את "האור" ...
כולנו יחד : מתפוצצים מצחוק (של סטלנים).
אני מוצא את עצמי בשבועות האחרונות מפוזר על המון משימות קטנות,
זה יוצר מצב כמעט בלתי אפשרי של פיזור קשב.
נראה לי שמיקוד בתקופה האחרונה זו משימה כמעט בלתי אפשרית ודורשת מאמצים עילאים.
מטבע הדברים זה גורם לך לפספס דברים, לשכוח משימות קטנות כמו לדבר עם אנשים, להחזיר טלפון לחבר או חברה, לזכור להגיד מזל טוב למישהו וכיו"ב...
ודווקא הדברים הקטנים האלה כשאני נזכר בהם גורמים לי להרגיש הכי רע.
לכן אני מתנצל פה אם יש אנשים שנפגעו מכך.