לפני 14 שנים. 27 בנובמבר 2009 בשעה 0:05
אני כל כך עייף ועסוק לאחרונה שמתחילה אצלי תחושה שאולי כדאי שאני אקח אסיסטנט שיעזור לי קצת ...
יש מתנדבים?
Not a Nice Guy
מקום לניסויים קליניים פולשניים בחיות פרוותיות חסרות ישע...לפני 15 שנים. 23 בספטמבר 2009 בשעה 16:37
זו מין מסורת של שנה חדשה שנהוג לקבל בכל תחילת שנה החלטות מהפכניות לשנה הקרובה.
השנה, לפחות לעכשיו, הגעתי להחלטה שלא לעשות מהפכות משמעותיות,
סה"כ ברוב הדברים אני די שלם ומרוצה מעצמי, והשינויים הקטנים יבואו מעצמם.
ואני תוהה למה זה מטריד אנשים שאני אומר להם את זה...?
לפני 15 שנים. 4 בספטמבר 2009 בשעה 9:21
זהו, החלטתי לעשות את זה.
שנתיים כמעט משכתי את העניין, התחמקתי, ניסיתי לא להתמודד.
אני יודע מה התהליך ומה משמעותו,
אני גם יודע איך עושים את זה. אני מכיר כל צעד ויש לי את הכלים להתמודד.
גם את הניסיון (לטוב ולרע).
זה לא תמיד הולך חלק, יש תקיעות בדרך וגימגומים.
לפעמים אחרי שעושים את הצעדים הגדולים מגלים שטעינו בדרך, שמשהו השתבש,
וצריך להתחיל שוב מחדש.
הפרס על המאמץ:
התחלה חדשה, נקיה, ממקום טהור יותר.
נקי מכל מיני רשעים וטפילים.
אבל זה גם לא כל, אתה מוצא את עצמך לעיתים בבעיות חדשות, דברים שלא במקומם הטיבעי, כמו שעוברים דירה ולא מוצאים איפה שמת את הכוסות.
התחושה המוכרת והנעימה, תחושת הביתיות נפגעת ונשחקת.
זה מרגיש קצת זר ולא טבעי ומאולץ, עד שמתרגלים.
וזה גם בזבוז זמן ברמה מסוימת כי ברור שבקרוב זה יתחיל להתפרק לך בידיים שוב.
לא משנה איך תנסה לתחזק את המערכת הזו.
כן כן רבותי
לא היתה כבר ברירה
אחרי כמעט שנתיים שנמנעתי מזה לא היתה ברירה ונאלצתי שוב לפרמט את המחשב ולהתקין אותו מחדש....
:-)))))
(וסבא היה אומר להרוג טורקי ולנוח...)
לפני 15 שנים. 6 באוגוסט 2009 בשעה 13:41
אני ולא קיבל ?
לפני 15 שנים. 19 ביולי 2009 בשעה 9:09
הגעתי למסקנה שגם בעולם הבדס"מ כמו בשאר הדברים בחיים הכל מתנהל במחזוריות גלית.
פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה...
פעם יש לך הרבה, כמעט יותר מדי, ולפעמים אתה בחוסר רציני,
לפעמים אתה בחברה גדולה, ולעיתים אתה בודד.
וכן הלאה וכן הלאה.
והקטע המוזר שפעמים רבות לא רק שזה לא תואם, אלא אפילו סוג של מצב הפוך,
ביחס למצב שלך באותו רגע באספקטים מקבילים וניליים....
תחשבו על זה
(למי שהצליח להבין על מה אני מקשקש בעצם)
לפני 15 שנים. 12 ביוני 2009 בשעה 9:04
צפיה מהירה בבלוג שלי מגלה שהכי הרבה תגובות היו לפרסום בדבר דילמת עוגת הגבינה מול הבלינצ'ס.
לא דומים וסאביות, לא יחסי שליטה, לא פעולות איבה וטרור וירטואלי.
פרסום פשוט של דילמה קולינרית הביא הכי הרבה תגובות.
המסקנה הברורה
א. כלובי צריך להפוך את הכלוב לאתר בנושא בישול - יביא יותר רייטינג וכסף.
ב. צריך להתחיל לערבב סשנים עם אוכל - יביא יותר הענות ומשתתפים.
ג. כל פרסום שלישי בבלוג צריך לכלול מתכון או סקירת מסעדות כדי להביא קוראים.
ד. כל מסיבת קהילה צריכה להכיל שף אורח ופינת בישול - ישלש את כמות המגיעים למסיבה.
ואני אומר ישונה שם אתר הכלוב לאתר "פותחים שולחן"
תראו איך הקהילה תיגדל פי ארבע בין לילה.
לפני 15 שנים. 8 ביוני 2009 בשעה 9:30
לאחר שיחה עם מספר חברים וחברות טובים שמסתובבים בקהילה ושכולם סיפרו לי על הבעיות שהיו להם לאחרונה עם אנשים בקהילה במסיבות, צ'אטים, הודעות, שיחות וכיו"ב,
שוב עלתה בי תחושת הגועל מ 95% מהאנשים שמסתובבים במרחב הוירטואלי והלא וירטואלי של קהילת הבדס"מ והפאטיש בישראל. אנשים כל כך מגעילים, עלובים וחסרי כבוד עצמי וכבוד לזולת שזה פשוט דוחה. ואחר כך לא מבינים למה אני שונא להתחכך במה שקוראים לו קהילה.
הטרדות, איומים, ניסיונות לסכסך, ניסיונות לכפות את עצמם על אחרים...
לא רוצה אפילו להיכנס לתיאורים של 3-4 המקרים האחרונים ששמעתי שפשוט יכולים היו להוציא אותי מדעתי, איזה אנשים קטנים ועלובים יש פה.
לפני 15 שנים. 27 במאי 2009 בשעה 15:00
שבועות בפתח
ושוב עולה השאלה הקשה, שאלת השאלות,
מה שווה יותר :
בלינצ'ס גבינה וצימוקים מתוק בסירופ.
או
עוגת גבינה מפנקת.
ההתלבטות ההתלבטות...
החלטתי לפתוח מיני סקר :-)
לפני 15 שנים. 24 במאי 2009 בשעה 23:05
שבוע שלא כתבתי
לא כי לא קרה כלום
קרה המון,
פשוט אין דקה לנשום.
מיום שלישי עד היום הייתי ב3 מסיבות , 1 חתונה ו-2 מפגשי חברים.
ביקרתי ב5 ערים שונות וחרשתי את אזור המרכז.
באו אלי חברים להתארח,
נסעתי צפונה,
חזרתי
לתכנן מסיבת יומולדת לחבר אחד, ועוד אחת לחבר שני, וגם מסיבת רווקים לשלישי.
ג'יייי ראבק, אח"כ מתפלאים שאני לא מעדכן את הבלוג...?
לפני 15 שנים. 16 במאי 2009 בשעה 13:46
ברוח הדברים לאחרונה הוחלף הסמלון,
שלום לשוט האנמי.
אתם מקבלים אותי בלייב אבל ממוזער.