לפני 14 שנים. 26 ביוני 2010 בשעה 16:21
מבלה בנעימים אצל חבר בדרום... נחה ומצד שני דרוכה ומודעת מאוד לכל דבר.
בעיקר לעצמי.
מרגישה קצת כמו ילדה שצריכה עכשיו לגלות כל מיני דברים. חוקים נושנים. ששכחתי. שאני צריכה להזכיר לעצמי.
דברים שרציתי לשכוח במקום החמים והנוח שהיה לי. או שאולי רק חשבתי שהיה לי? לא. היה. כן?
אני לא רוצה שום דבר מלבדך ומצד שני אני רוצה הכל חוץ ממך. לא בטוחה אם הפעם נצליח למצוא את הדרך שוב אחד אל השניה.
ומה אם לא?
האדמה הרי לא רועדת ואני ממשיכה לחיות. וכך גם אתה.
תאחלו בהצלחה לעצלנית הקטנה שלכם- יום חשוב מחר.
ואני נחה.
ועוד יום עובר...