הגיע הזמן לפרוק

פשוט כי בא לי לכתוב.

בלי שום סיבה ממשית, אבל עם הרבה מחשבות קטנות.

בא לי לכתוב על הדרך שלי, שמתפתלת, מתעקלת אבל לא מתיישרת.

בא לי לכתוב על המילים שרוצות לפרוץ אבל עדיין לא מצאו אוזן ראויה להקשבה.

בא לי לכתוב על המגע שרוצה להיות כן ואמיתי, אך עדיין לא מרגיש כך.

בא לי לכתוב והתחלתי, בא לי לחוות את מה שלא חוויתי ולהתרגש מן הדברים הקטנים. הבתוליים.


בא לי ביחד

בלי משחקים מופרזים

עם קצת כניעה וחופן תשוקה

2 טיפות שפיות

ו4 עלי ריגוש

שכבה עבה של להט

על מצע של רטט וצמרמורת תמידית

מממ.....

מריח טוב.
[b]