לפני 11 שנים. 14 בדצמבר 2012 בשעה 6:18
אפילו אני לא יודעת איך הסכמתי לפתוח לו את השער הזה.
אין לי מושג מאיפה היה לי הביטחון הזה להזמין אותו למקום הכי אינטימי שלי.
כנראה שזה הגיע ממנו.
האינטואיציה שלי לא טעתה.
אם ארחיב במילים זה יוריד מערך מה שהיה בניינו.
אם ארחיב במילים אחסיר כל כך הרבה....
ההרגשה הזו, השלמה, שאני עושה "באמת" את הדבר הנכון
הגיעה בהתחלה ונשארה עד הסוף.
זה היה חיבור שגם אני תהיתי בהתחלה לגביי טיבו.
אבל בחיבורים, כמו בחיבורים
הדברים פשוט קורים.
זה קרה וזה סחף.
את שנינו.
בוקר טוב.