לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 21:51
את הריקוד הזה,
שאותו את מבקשת לרקוד לאט יותר,
את רוקדת פראי ממני.
מנסה לסובב אותך סיבוב עדין,
ואת מסתחררת רחוק.
לפתע - מופיעה שוב.
בריקוד הזה,
את רוקדת עם סכין שלופה,
אך בידיי אין מאום.
אינני זקוק להגנות.
כשגבך אליי,
את בונה לי מהות שאיננה קשורה אליי,
בעודך מפרשת סבלנות כהיסוס.
הריקוד הזה,
אני מכיר את צעדיו,
הם אינם מיטיבים איתי.
הייתי רוצה להפסיק את המוזיקה,
שתסתכלי עליי קצת,
שתעצרי,
שתנשמי,
שתביני -
הריקוד הזה הוא ליחיד.
שימטי את הסכין,
אינך זקוקה לו.
החזירי המבט,
רק אנשים העוצרים ומסתכלים אליי,
רואים אותי.
ישנם ריקודים לשניים.
