לפני 11 שנים. 10 ביולי 2012 בשעה 22:02
האישון התרחב,
ואני כבר לא שם.
מילותייך נשמעות עמומות
עת אני שועט
במישורי האינסוף.
הפנטזיות רבות.
הן קוראות לי -
מסיחות את תשומת ליבי
ואת, במפתן
קוראת לי אל הבית.
אותו הבית החם,
שסידרת לשנינו
לפעמים אני כועס עלייך,
שאינך מסוגלת להחזיר אותי לשם.
לרוב, אני כועס על עצמי,
שאיני נענה לקריאתך.
