אני

הכלב שלי רוצה למות.הוא מקנא,אני אוהבת אותו.מה אני עושה?הוא לא ליידי ,הוא לא בארץ בכלל הוא כל כך קטן, עוד לא בן 25 ,מה אני עושה לילד?איך אוכל להרגיע אותו,אני לא יכולה.
הוא מרגיש כבר חופשי לאמר"אני אהרוג אותו","אני ארצח אותו","אני לא רוצה אותו","אני רוצה רק את ואני".הוא לא מפסיק לרגע לדבר עליו,לא יכול לקום בבוקר,לא יכול לישון,לא קם בזמן לעבודה ,לא חי.כל היום בוכה הכלבון האהוב שלי.מתוק שלי,איך אוכל להרגיע אותך אני לא יודעת,אני אוהבת אותך כל כך,אתה ידעת שחוץ ממלכה בתשלום, אני גם פוליגמית,אתה ידעת הכל.אני לא רק שלך ,אתה יודע את זה,אני לא אוהבת איש מלבדך,רק אותך ,גם את זה אתה יודע,אבל אתה לא בטוח בך,אתה לא פה,אתה לא יכול להגיד לי גם מה לעשות,אתה לא בסטטוס מתאים לכך.אתה כלב שלי,שוכח לעיתים את מקומך,אני סולחת ,אני מבינה,אתה ממש מקנא ויש על מה.מעמדך,אתה חושש לו.אבל,אני לא עוצרת אותך מלהיות בטיול שלך בחו"ל.אני לא יכולה לעשות לך את זה אתה ילד ממש,מה גורם לך לחשוב שאני אוותר על כלב ששייכתי אליי?אתה מקנא כל כך ,אז מה?מי אתה בכלל?אמנם אני אוהבת אותך אתה יודע ,אתה לא בטוח כעת.אני שייכתי את "שבוי"שלי,כי אהבתי את מי שהוא,אהבתי את איך שהוא חכם,איך שהוא נראה,את סף הכאב,ההתמסרות הטוטאלית,ההנאה המשותפת,אינטראקציה טובה,אני אהבתי הכל בו,אבל,אתה לא,ברור שלא,לא ציפיתי לתגובה אחרת ,אבל,גם לא לתגובה קיצונית כל כך,אתה ממש רוצה למות,כואב לי ממש,אני כואבת את הכאב שלך בייבי שלי,אבל אתה מכיר אותי.ניסית,יאמר לזכותך,ניסית כמה ימים התאפקת,אפילו מסרת לו ד"ש כשאתה במסנג'ר והוא בטלפון איתי,אמרת שאתה מקווה שתהיו חברים טובים,פינטזת אפילו איך אתם יחד עושים לי כיף ,משתעשעים אחד עם השני,זה עשה לך לגמור,עשית על זה ביד,הכל עם כזאת קנאה ,מסור שלי,צייתן,כנוע כל כך אתה,ניסית,הכל התפרץ לך היום.אתה לא מחזיק יותר ,אתה לא יכול לסבול.אתה רוצה למות,אתה רוצה שהוא ימות,אפילו העזת להגיד לי מספר פעמים"שחררייייייי אותווווווווו",אתה מעז,זה חצוף,אבל,אני מבינה,מבינה את הלחץ ,את התחרות,אתה לא מבין שאין תחרות ?אהוב שלי אתה ,רק אתה,אותך אני אוהבת.
מתי תרגע?אתה ממש מדאיג אותי יפה שלי.ישן על הרצפה, בלי כרית, ממש רק על סדין,סוגד לי,אתה אהובי.
כשתגיע רק אתה תשרת אותי,אני יודעת שתעשה את זה טוב,אתה העבד שלי היחידי.מיליון פעם שואל,מעז לפקפק במה שאני אומרת,אני סולחת.לעיתים נמאס כבר,אני אומרת"אני אחסוםםםםםם",אני יכולה אבל לא רוצה,לא אחרי מכתב ההתאבדות שהשארת לי לפני שבועיים,כאשר קרה משהו הרבה פחות גרוע,אתה רגיש כל כך מתוק שלי.לא כדי להכאיב לך אני עושה מה שאני עושה.אני עושה מה שאני אוהבת,אני המלכה .מרשה לך להיות חבר,לפעמים קצת חורג מסטטוס שלך ,מבקש,מתחנן שאשחרר אותו,אני לא אעשה זאת,אני מצטערת על כך שכואב לך ,אני החלטתי,אני רוצה את "שבוי",אני לא מוותרת עליו,הוא שלי,כמו שכתוב בבלוג שלו"מאסר עולם בלי חנינה".עבד אתה,אתה חייב להבין.כל כך הרבה שנים אתה עבד,תלמד לקבל,תלמד לכאוב בשקט,אתה בנוי לכאב,על אף שזה לא חלק מהעינוי שלי לך,זה פשוט רצון שלי,איש לא יזיז אותי,דבר לא ישנה זאת,אני החלטתי,אני רוצה,אני לא שואלת אותך,משתתפת בצערך.אמרת לי היום כל כך הרבה דברים שעבד לא היה מעז לאמר,אשוב ואגיד,"סולחת",אבל,לא יעזור לך,תסבול ותשתוק.במשך כל השעות ששוחחנו,לא אשקר,היו דקות שדיי נהנתי מהכאב שלך,ישבתי וחייכתי לי,היו גם דקות שכמעט בכיתי ,עצוב לך,כואב לי מתוקי."שבוי" שווה שיוך,מגיע לו אותי,מלכה טובה אני לו,ירא מפני,כמוך."תפסיק ליילל קוטר",אני אומרת לך,אתה לא מפסיק,אני אומרת לך לעשות דברים אחרים,אתה בשלך,לא נרגע,לא מרגיע,לא מסוגל,נתתי לך מנטרה חדשה לשנן בנוסף ל"אני אפס לעומת המלכה שלי,לעומת גבירתי",מנטרה חדשה נוספת לך:"אני רגוע,אני מקבל"
הכל במושגים חיוביים,אוטוסוגסטיה.אתה חייב לקבל את המצב החדש,זה לא הסוף ,זאת עוד לא ההתחלה.לא הפסקת להגיד"אני מספר 2,את לא אוהבת אותי יותר,את אוהבת אותו",רונגגגגגגגגג,אותך אני אוהבת בייב,איך אוכל להוכיח לך?אין לי,לא נשארו לי מילים.על כל מה שאני אומרת אתה אומר"את רואה?את אוהבת אותו,אני כבר לא שלך,את מוותרת עליי בשנייה,את לא רוצה בי יותר"שוב,טעות,אותך רק.אני דואגת לך כבר לכאלה עבדים שתוכל למצוץ להם את הזין,שימצצו לך ,שיענגו את שנינו,אתה מקנא,אני לא.אני דואגת שיהיה לך מעניין,שתממש את כל הפנטזיות שלך,אתה רוצה שישתינו עלייך מספר כלבים יחד,אני מסדרת את זה,פתאום אתה מוכן לוותר על הכל,"רק שנינו"ככה אתה אומר,אני לא יכולה רק שנינו,זה לא אפשרי אפס שלי."הוא בטח יזיין אותך,הוא יגע בך",אני לא יודעת,אני לא בטוחה מה אני אעשה איתו עוד,אבל כן,זה אפשרי ממש,בינתיים אני זיינתי אותו,אבל אני לא שוללת אפשרות שהוא יזיין אותי גם,הוא יפה,סקסי,אהבתי!!!! כל דבר בו אהבתי."הוא נחש"אתה לא מפסיק לצרוחחחחח.הוא לא בייבי,הוא מאמי אחד, כל כך יפה ומתוק הוא,"שבוי" שלי.
שלחתי לך את ההודעות של "שבוי",כי רציתי שתקנא,טענתי שאני חברה ואני לא מסתירה,אבל ממש רציתי שיכאב לך,סאדיסטית לעדדדד,אתה אוהב לא??? הכרחתי אותך לקרוא בבלוג שלו את מה שכתב."הוא קונה אותך במילים יפות",אתה טוען,מה אכפת לי?הוא קנה אותי ללא מילים.
"פנכת דבש" שלי,אהובי היחידי אתה,תבין כבר,אותך אני אוהבת.אבל לא אוותר על ההנאות שלי למען אף אחד.
סשנים בתשלום זאת אהבה,כל עבד שלי אני אוהבת,"שבוי"ללא תשלום,זה מה שהורג אותך ,אני יודעת."תתגבר",מלשון גבורה, מלשון גבר."תתאפס",מלשון פוקוס,מלשון אפס.אתה האפס שלי,אתה הכלבה שלי היחידה,ככה אתה אוהב.אז אני מבטיחה לך אפס שלי,אתה הכלבה שלי היחידה.גבירה שלך אוהבת אותך "פנכת דבש".