צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Toy4Masters

לפני 13 שנים. 22 במאי 2010 בשעה 6:14

בליל חמישי האחרון הייתי חרמן רצח
האדון הבהיר לי כי הוא עסוק עד מאוחר, ולמען האמת הותיר אותי די מתוסכל וחרמן עוד יותר
חלפו ימים רבים מאז אדוני השתמש בי לאחרונה ומאוד כמהתי לשרתו

בעוד אני מתלבט כיצד לבוא על סיפוקי, ולפרוק את המטען העודף שהצטבר במפשעתי
הנייד שלי קרז על קבלת הודעה.
זו היתה הודעה מאדוני ולשונה די ברורה:
"זבל, ביטלתי את הפגישה שלי, תמתין לי ב-2200 ליד ___, בחניה שמול ______"

לא הייתי זקוק לפרטים נוספים, וגם לא לזמן רב לשם התארגנות.
הגעתי עם הרכב בשעה היעודה. ההודעה של האדון לא היתה משופעת בפרטים אולם היה לי
די ברור כי עלי לעבור ללבוש "טבעי" למעט הנעלים. וכך חיכתי לו בתוך הרכב שלי.

ב-2210 ראיתי את הרכב של אדוני נכנס לחניה, איתות קצר והוא קלט את מיקומי
כעבור זמן קצר הוא פתח את דלת הרכב, מפעיל את התאורה בתוך הרכב,
חושף את גופי הערום והחשוף לכל המתבונן.

סע הוא פקד עלי, ותוך כדי הנסיעה הוא הצמיד לי מצבטים לפטמות, אזיקים לידים
קולר לצואר ולביצים, וחגורה למותני

היעד היה החורשה ב____
עלינו על דרך הכורכר המושבשת המובילה לעבר החורשה,
אורות הבליחו את החשכה שמולנו לימדו כי רכב מתקרב אלינו ממול.
פתח את החלון, ונתק את חגורת הבטיחות, נשמע קולו המצווה והפוקד של אדוני.
סטה ימינה, עצור את הרכב פקד אדוני, הרם את התחת שלך, המשיך אדוני,
הרכב ממול האט את נסיעתו, היה זה רכב מסחרי, ממרום מושבו הנוהג ברכב
לא נדרש לדמיון רב כדי לקלוט את הסיטואציה שנקרתה מולו.

המשך ליסוע, דרש אדוני,
הרכב שחלף אותנו זה עתה, המשיך בנסיעתו האיטית, וחיש מהר הסתובב חזרה,
דולק אחרינו באורות גבוהים.

עם הגעתנו לפינה הדרום מזרחית של החורשה, נדרשתי להקיף את כולה ברכבי
כדי שהנוכחים בה, חס וחלילה, לא יפספסו את הגעתנו.
והרכב שבעקבותנו באורותיו הגבוהים רק מסייע בכך.

פתאום אדוני קלט כי הרכב הגבוה שדלק אחרנו נעצר באחד המפרצים, ולא המשיך
בנסיעתו אחרינו. הרכב נשאר במקומו באותו מפרץ, המנוע הפועל שלו נשמע למרחוק
ואורותיו הגבוהים, כצמד פרוז'קטורים המאירים את הרחבה הפרושה לפניו.

סובב את הרכב דרש אדוני. סובבתי אותו, סע ישר, המשיך אדוני, עצור לפני הרחבה
ההיא, והצביע על הרחבה הפתוחה שהוארה על ידי הרכב הגבוה.

כבה את הרכב, צא החוצה, והמתן לי ברחבה.
יצאתי ערום כביום היוולדי לרגלי נעלים,
לצוארי קולר, אזיקי עור על שתי ידי
מצבטים לשתי פטמותי
השוט של אדוני הושחל בין מותני, והחגורה שלגופי

וכך המתנתי ברחבה, ממולי רכב גבוה שמסנוור את עיני,
ומאחורי אדוני. הזמן נראה כקופא על שמריו, כנצח,
אינני יודע כמה זמן המתנתי, עד ששמעתי
את אדוני מגיף את דלת הרכב שלי, צועד לעברי.

אדוני לא בזבז זמן מיותר,
עם הגיעו חיבר רצועה לקולר שסביב לצוארי
תוך כדי ניהול שיחה קולנית עם בעל הרכב המסחרי.
מן הסתם השיחה התמקדה, מה לעשות, בי,
ובכוונת אדוני להשתמש לנצל ולסרסר אותי הערב.
עם סיום שיחת הנימוסין נמשכתי ככלב על ידי אדוני פנימה לעבר החורשה.
שם כבר התכנסו מספר גברים שקלטו את הסיטואציה.

אדוני הוליך אותי ישירות לעברם,
תוך כדי שהוא מסנן בין שיניו "יללא זוזי יא שרמוטה, אין לי את כל הלילה בשבילך"
מצא מיקום שמצא חן בעיניו והוריד אותי למצוץ לו, תוחם את שדה הראיה שלי
לאיזור המפשעה שלו בלבד.

לאחר הקדמה שכזו, לא נדרש מאמץ רב כדי להבהיר לנוכחים מה הזדמן בחלקם,
הגברים ששרצו במקום, וכבכול יום חמישי בלילה, החלו להגיע בזה אחר זה,
ולפעמים גם יחדיו. ואדוני כמו מנצח - פוקד עלי מצוץ לזה, רד לזה, תתכופף שאטחן אותך,
שים לזה קונדום, לך תקרא לזה בפינה, גש לרכב שמגיע למתחם,
תראה לכולם איך אתה מעלים את הדידלו בחור שלך, ועוד ועוד,

3 השעות בהן היינו מתחם חלפו ביעף, התרשמתי כי האדון שלי התמוגג למדי
להצליף, להרביץ, להשפיל, להשתמש, לשרמט, לנצל ואיך אפשר בלי לטחון אותי
ואם אדוני התמוגג, מי אני שאלין....

במחשבה שניה, חבל שאדוני לא הנציח את האירוע בתמונות ....
הייתי יכול להעשיר את האלבום שלי, בתמונות נוספות, מחרמנות לא פחות...

עומר

לפני 14 שנים. 1 באפריל 2010 בשעה 18:22

הקדמה:
בימים אלה נחשפתי להגיגים שנכתבו על ידי האדון שהיה לי בשנת 2008.
יום ההולדת של האדון שהיה לי באותו זמן ויום ההולדת שלי סמוכים מאוד זה לזה.
האדון החליט לציין את יום ההולדת המשותף באירוע שהותיר בי משקע וחותם עז.
אתוודה, אשמח לשחזר אירוע דומה בעתיד.
עד כאן להקדמה, כעת לציטוט הגיגי אותו אדון:


לא ידעתי, אם הרעיון יצליח,
אבל , איך אומרים "הרבה מעבר למצופה".
היו לי הרבה חששות, הן הבחינה שאולי בסופו של דבר אסלוד מן העניין,
ובעיקר מן המשתתפים, שרובם לא היו מוכרים לי קודם לכן.
אבל החלטתי שהולכים על זה-ואני הולך לנצח על החגיגה.

העבד הגיע ראשון בשעה היעודה.
העברתי אותו מיידית ללבוש "טבעי"
ואיזנתי אותו אופקית, דבוק לרצפת חדר השינה שלי.

בינתיים החלה זרימת "שולטים".
הכרות, ומידי פעם העבד הסמרטוט זוכה לעידכונים,
ואני ל........

כאשר כולנו (7 חוץ ממני) נינוחים בסלון, הלכתי להביא אותו-
עונד קולר לצאורו, ומחבר אליה רצועה.
העבד מובל בכיסוי עיניים מחדר השינה אל הסלון על ארבע,
מתחילים להשתמש להשתעשע ולשחק בו.

אמנם היה אחד שטען שאני מתון,
אבל את תגובות הפליאה וההלם, אני זוכר מעולה.
היה גם אחד שאותי הפתיע לחלוטין, הוא הכניס לעבד מוט לזיין-
לי כאב רק מלחשוב על זה, למרות שהבנתי שזה לא כל כך כואב.
אחר הלביש קונדום על מקל של מטאטא, והכניס לו אותו כמו חוטר
והיה את חובב האינפוזיות.

יום הולדת - איך אפשר בלי לכבות נרות על העבד
ובלי לדחוף לו אחד נוסף בתחת הפתוח שלו.

לאחר מחמאות, הן על העיצוב, והן על ההפעלות והמשחקים החברתיים
איתם העבד הנימפומן שיתף פעולה באופן מלא,
נראה לי, שהגשמתי לעבד השרמוטה פנטזיה,
והוכחתי לעצמי עוד משהו...... מה?
את זה לא אספר לכם.

נשארתי עם תחושה לא נעימה, לא התכוונתי להשאיר על הצעצוע סימני שעוה.

חוזר לישון

אגב - תודה לאורחים![i]

לפני 15 שנים. 14 באפריל 2009 בשעה 14:14

ז' כללי ההתנהגות שלי כעבד:
א. האדון קובע את הכללים, העבד נענש על כל סטיה מהם, לפי מפתח ענישה קבוע.
ב. העבד הוא רכוש האדון; כל רצונות העבד בטלים.
ג. העבד תמיד ערום, (אפשרות גם לכיסוי עיניים) גם אם האדון ואורחיו לבושים.
ד. העבד פונה לאדון, ב"אדוני", ולאורחי האדון ב"אדון ____"
ה. העבד תמיד יהיה שפוף, נמוך מן האדון, ואורחיו.
ו. עמדת המוצא של העבד הינה מאוזנת ובמפלס הרצפה, כף הרגל/גרבי האדון בפיו.
ז. לעבד אסור להגיב / להתנגד / לדבר / לגמור.

לפני 15 שנים. 14 באפריל 2009 בשעה 14:14

ז' כללי ההתנהגות לאדון.
א. העבד הוא רכוש האדון.
ב. האדון ישמור ויכבד בריאותו בטחונו וגבולותיו של העבד.
ג. הפניה לעבד: כלב, אפס, זבל, שרמוטה, ניתן להוסיף מילות תואר: מושתן וכו'.
ד. העבד ישרת באופן מלא את האדון, ובאופן מופגן ביותר מול אורחי האדון.
ה. האדון יפגין כח פיזי ומנטאלי כלפי העבד, סקס הינו רק אחד האמצעים לשם כך.
ו. העבד הוא צעצוע האדון, האדון יעניק גם לאורחיו זכות שימוש בצעצוע שלו.
ז. די ביריקה כדי להודות לעבד.