בליל חמישי האחרון הייתי חרמן רצח
האדון הבהיר לי כי הוא עסוק עד מאוחר, ולמען האמת הותיר אותי די מתוסכל וחרמן עוד יותר
חלפו ימים רבים מאז אדוני השתמש בי לאחרונה ומאוד כמהתי לשרתו
בעוד אני מתלבט כיצד לבוא על סיפוקי, ולפרוק את המטען העודף שהצטבר במפשעתי
הנייד שלי קרז על קבלת הודעה.
זו היתה הודעה מאדוני ולשונה די ברורה:
"זבל, ביטלתי את הפגישה שלי, תמתין לי ב-2200 ליד ___, בחניה שמול ______"
לא הייתי זקוק לפרטים נוספים, וגם לא לזמן רב לשם התארגנות.
הגעתי עם הרכב בשעה היעודה. ההודעה של האדון לא היתה משופעת בפרטים אולם היה לי
די ברור כי עלי לעבור ללבוש "טבעי" למעט הנעלים. וכך חיכתי לו בתוך הרכב שלי.
ב-2210 ראיתי את הרכב של אדוני נכנס לחניה, איתות קצר והוא קלט את מיקומי
כעבור זמן קצר הוא פתח את דלת הרכב, מפעיל את התאורה בתוך הרכב,
חושף את גופי הערום והחשוף לכל המתבונן.
סע הוא פקד עלי, ותוך כדי הנסיעה הוא הצמיד לי מצבטים לפטמות, אזיקים לידים
קולר לצואר ולביצים, וחגורה למותני
היעד היה החורשה ב____
עלינו על דרך הכורכר המושבשת המובילה לעבר החורשה,
אורות הבליחו את החשכה שמולנו לימדו כי רכב מתקרב אלינו ממול.
פתח את החלון, ונתק את חגורת הבטיחות, נשמע קולו המצווה והפוקד של אדוני.
סטה ימינה, עצור את הרכב פקד אדוני, הרם את התחת שלך, המשיך אדוני,
הרכב ממול האט את נסיעתו, היה זה רכב מסחרי, ממרום מושבו הנוהג ברכב
לא נדרש לדמיון רב כדי לקלוט את הסיטואציה שנקרתה מולו.
המשך ליסוע, דרש אדוני,
הרכב שחלף אותנו זה עתה, המשיך בנסיעתו האיטית, וחיש מהר הסתובב חזרה,
דולק אחרינו באורות גבוהים.
עם הגעתנו לפינה הדרום מזרחית של החורשה, נדרשתי להקיף את כולה ברכבי
כדי שהנוכחים בה, חס וחלילה, לא יפספסו את הגעתנו.
והרכב שבעקבותנו באורותיו הגבוהים רק מסייע בכך.
פתאום אדוני קלט כי הרכב הגבוה שדלק אחרנו נעצר באחד המפרצים, ולא המשיך
בנסיעתו אחרינו. הרכב נשאר במקומו באותו מפרץ, המנוע הפועל שלו נשמע למרחוק
ואורותיו הגבוהים, כצמד פרוז'קטורים המאירים את הרחבה הפרושה לפניו.
סובב את הרכב דרש אדוני. סובבתי אותו, סע ישר, המשיך אדוני, עצור לפני הרחבה
ההיא, והצביע על הרחבה הפתוחה שהוארה על ידי הרכב הגבוה.
כבה את הרכב, צא החוצה, והמתן לי ברחבה.
יצאתי ערום כביום היוולדי לרגלי נעלים,
לצוארי קולר, אזיקי עור על שתי ידי
מצבטים לשתי פטמותי
השוט של אדוני הושחל בין מותני, והחגורה שלגופי
וכך המתנתי ברחבה, ממולי רכב גבוה שמסנוור את עיני,
ומאחורי אדוני. הזמן נראה כקופא על שמריו, כנצח,
אינני יודע כמה זמן המתנתי, עד ששמעתי
את אדוני מגיף את דלת הרכב שלי, צועד לעברי.
אדוני לא בזבז זמן מיותר,
עם הגיעו חיבר רצועה לקולר שסביב לצוארי
תוך כדי ניהול שיחה קולנית עם בעל הרכב המסחרי.
מן הסתם השיחה התמקדה, מה לעשות, בי,
ובכוונת אדוני להשתמש לנצל ולסרסר אותי הערב.
עם סיום שיחת הנימוסין נמשכתי ככלב על ידי אדוני פנימה לעבר החורשה.
שם כבר התכנסו מספר גברים שקלטו את הסיטואציה.
אדוני הוליך אותי ישירות לעברם,
תוך כדי שהוא מסנן בין שיניו "יללא זוזי יא שרמוטה, אין לי את כל הלילה בשבילך"
מצא מיקום שמצא חן בעיניו והוריד אותי למצוץ לו, תוחם את שדה הראיה שלי
לאיזור המפשעה שלו בלבד.
לאחר הקדמה שכזו, לא נדרש מאמץ רב כדי להבהיר לנוכחים מה הזדמן בחלקם,
הגברים ששרצו במקום, וכבכול יום חמישי בלילה, החלו להגיע בזה אחר זה,
ולפעמים גם יחדיו. ואדוני כמו מנצח - פוקד עלי מצוץ לזה, רד לזה, תתכופף שאטחן אותך,
שים לזה קונדום, לך תקרא לזה בפינה, גש לרכב שמגיע למתחם,
תראה לכולם איך אתה מעלים את הדידלו בחור שלך, ועוד ועוד,
3 השעות בהן היינו מתחם חלפו ביעף, התרשמתי כי האדון שלי התמוגג למדי
להצליף, להרביץ, להשפיל, להשתמש, לשרמט, לנצל ואיך אפשר בלי לטחון אותי
ואם אדוני התמוגג, מי אני שאלין....
במחשבה שניה, חבל שאדוני לא הנציח את האירוע בתמונות ....
הייתי יכול להעשיר את האלבום שלי, בתמונות נוספות, מחרמנות לא פחות...
עומר
לפני 14 שנים. 22 במאי 2010 בשעה 6:14