שבוע לפני ערב חג,
עם פחד בעיניים חרדה בלתי נלאית
גז מדמיע בצד אחד של החזיה
סכין נשלפת בצד שני של החזיה
בתחושת כוסאמאמאמאמקקק באוויר
ועומס של אנשים, שעושים דרכם
לקופה 1 2 3 וכן הלאה
עומס בלתי נתפס
מסתחררת, מתנשמת
ומרגיעה, מנסה להסריט לעצמי איך
אני בורחת, חושבת על שיטת אסטרטגיה
לברוח,בשניה שאשמע 'אללה וואכבר' או כל שיט אחר בערבית, חושבת לעצמי "רגע אולי אדבר איתו בשפת העם שלו...''
ומצד שני אומרת לעצמי, טוב את קרובה ליציאה ולשירותים (בריצה זה קרוב מספיק) כשביומיום אין לי כוח ללכת עד שם.
חושבת "בשירותים יש דלת כמו של ממד, ברזל!" רעיון נהדר ....
עושה חשבון,ועוד חשבון
משלמים מחזירה עודף
מוסיפה לחשבון,מבטלת את המוצר היקר או המאד לא שימושי,לעת עתה.
פריטה,נעילה.
ואז נזכרת ש"פאק! שכחתי כפפות!"
טוף, נחפש עכשיו
(ולא הכפפות לא בגלל קורונה או חארטה אחרת, בגלל השפשופים בידיים,כל הג'יפה וקילופי העור)
הולכת מתרגלת עם עצמי את ההליכה לשירותים
הולכת מהר למה אני דביבה
מחבל ירה בי, הלך עליי.
מוצאת על המדף בסופר קרטון כפפות פתוח לךא כל דורש או שימוש
לוקחת 4 - 6
הולכת לקופה שמחה וטובת לבב..
אממה, מסתבר שהכפפות זה מדיום
ואני לארג'.
ומפה מתחילה המסיבה
והמחשבות זדון חוזרות, ואני חוזרת לשיגרתי
בחרדה היסטרית
תמיד ניסיתי להבין מה לעזאזל גבר מרגיש בפיסטינג
והיום נראה לי שקיבלתי תשובה חלקית😅
וכןןן הסקרנות גאתה, והחרמנות עוד יותר
לא חוויתי פיסט אבל מסקרן
(ששש... תנוחו זו לא הזמנה)
המחשבות זימה האלה....
העבירו לי יופי את המשמרת, ומיד לאחריה
מקלחת בבית, למה... היה קר קצת ודי הורגש....
רטיבות ורוח זה לא הולך ביחד...
בעצם...לפעמים כן
קטן משהו....
