השעה 3:30
היום פגשתי...אישה.
שהכרנו היא הייתה בערך בת 12 אולי 11
הכרנו עוד לפני שהתחתנתי.
אני זוכרת שעברנו לרמלה,לדירה הראשונה אני ומשה...
רצינו רחוק מכולם אבל גם לא יותר מדי רחוק
תחילה חשבנו על אילת, אחרי זה
לא היה רלוונטי כי..יש לו ילד
ולא הסכמתי שיתרחק כלכך ממנו
אחרי זה אמרנו אשדוד, אבל זוג צעיר
היה יקר אש
ואז הצעתי את רמלה
והסכמנו.
ימים אחרי שעברנו הכרנו ילדונת, שכנה מתוקה
הכלבה שלה שיחקה עם שלי
וככה דיברנו והיא גרה קומה מעליי
והתחילה לבוא בשבתות
רצתה לראות סרטים כי לא היה כבלים בבית שלה
וכמובן ביתי פתוח
והייתי מבשלת ויושבת איתה
היה לה נחמד ולי יותר האמת..
יום אחד 7 בבוקר דפיקות בדלת.
ואפילו אלוהים בזמנו ידע שאסור להעיר אותי בבוקר
פתחתי הדלת הילדונת בוכה
"אמא דפקה לי תראש בקיר כי אמרתי לה שאני לא הולכת לבית הספר אני חולה"
*(כמובן שאמא שלה הכירה אותי וגם אבא שלה -הם גרושים- והכל תמיד היה בידיעה של ,והקלה של ההורים בעיקר🙄)*
אז התעצבנתי,בשקט
נגעתי לה במצח
כן היה לה חום.
השארתי אותה בסלון וטיפלתי בה
היא התקלחה
ואכלה ונחה וראתה "השמינייה"
ואני ב3 צריכה לעוף למשמרת.
אמרתי לה שאני אבטל ואשאר איתה
אמרה מה פתאום תלכי הכל בסדר
ילדה בת 11 לבד בבית
זה קצת הציק לי
לא כי זה הבית שלי,סמכתי עליה ב100
אבל חולה וזה..
הלכתי למשמרת אבל הראש בבית
מתכתבת איתה
נרדמת מתעוררת אוכלת
לאט לאט עד 8 טסתי הביתה
ויאללה הגיע ערב מה עושים
היה לי חדר פנוי סידרתי לה.
וככה נשארה אצלי אולי שנה
בידיעת אמא שלה כמובן, בתיאום
כי מסתבר שאמא שלה לא רצתה את הכלבה שלה בבית ולא את הילדה
רק את אחיה
ואבא שלה נכנס לתמונה
והביא לי בעצם כספים שלא ארגיש ב"נטל" כי האידיוט הזה לא רצה בכלל את הילדה... סיפור רציני
ימים בלי שינה עברתי ממחשבות
*הכספים שקיבלתי חסכתי לה בצד והבאתי לה בשלב מאוחר יותר*
לא היה חסר לה כלום אצלי
יום אחד,עקבתי אחריה בבית
אשכרה חורף זלעפות קור כלבים
נכנסה להתקלח
יצאה
אמרתי לה מה ככה מהר
אמרה כן לא היה מים אז מהר
אמרתי לה שאני לא הבנתי
מה?
למה לא הדלקת דוד,אמרה אסור אצלה
וגירדה את הראש
אז קמתי הדלקתי לה אמרתי לה מקלחות לא שוות בלי מים חמים
והסתכלתי על השיער שלה
אמרתי לה כאילו בצחוק איך אני אוהבת מרכך ..הסתכלה עלי בתמיהה
אמרתי לה מה לא? אמרה שמעולם לא ניסתה...
*והאמת ראיתי על השיער שלה אבל בעדינות הכל*
אז אחרי שעה,יאללה כנסי למקלחת ילדונת ואחרי זה נלך סיבוב
הלכנו לסופר פארם,
מרכך שמפו סבון תכשירים
וחומר לכינים.
מה לעשות, גם זה קורה שאמא מזניחה.
ובערב עשינו טיפול
ומקלחת כייפית לה קצף וזה
כמו שילדה צריכה.
וככה עברה שנה, בנתיים התחתנתי
היינו אומנה לכלבים
ריבים צחוקים
בית ספר ציוד, כל מה שצריך
חגים ימי הולדת
והריון אחד.
של בני בכורי.
ועברנו דירה
בנתיים המתוקה התייצבה
גידלה עמוד שידרה
הכירה חברות
מצאה את מקומה
ואני מסתכלת מהצד
שוב ריב עם אמא,חזרה אליי כמה חודשים
וזה בסדר, באהבה
קיבלה את הבן שלי כאחיה הקטן
עזרה לי המון,בכל זאת קיסרי.
ועברו השנים נולדו לי עוד 2 ילדים
הנערה גדלה
חחח אני זוכרת אותה באחד הלילות שישבנו והיא קטנה כזאת תמימה
"הלן איך באים ילדים לעולם,?"
קצת נחנקתי
הסתכלתי עליה חייכתי
אמרתי לה
שיש חסידה מיוחדת...שמביאה אותם..
היא האמינה לי 😅
לימים היא גדלה התחילה לימודים
גבוהים
הכרתי חברות וחברים שלה
ישבו אצלי המון
חחח יש לומר שחצי רמלה היו אוכלים אצלי
גם כי היו רעבים
וגם כי אירחתי המון
במבט לאחור
ביליתי המון במטבח ובכייף
אחרי 8 שנים עברנו לראשלצ
היא כבר שכרה בית השקיעה ממש בעבודה בלימודים
רישיון נהיגה
ומשומקום,חתונה
מכירים את האמהות שבוכות?
חחח אז ככה
*תמיד ולכל אחד סיפרה שאני אמא שלה*
לפני שהייתי אמא בכלל
אני הראשונה שידעתי שהיא בהריון
ומה מין העובר
וגם על העולל השני..
והיום פגשתי אותה אחרי שנים שלא
מאושרת מחייכת.
רגועה, נינוחה..
2 ילדים עוד אחד בדרך
אמרה לי שמה שעשיתי
עבורה
זה ללמד אותה להיות אמא.
שתקתי.
למה נזכרתי?
ראיתי את החורגת שלי
נתקפתי געגועים לימי רמלה 2
העליזים
ימי רמלה כאישה,
ולא כנערה אבודה...
כן כן תמונה נורא ישנה.
