מגיל קטן חונכתי שלא לכבד
את השואה של "האשכנזים"
באתי מבית קצת...רדוד.
מבית מרוקאי אסלי
(אפילו יודעת קצת את השפה)
ומשהייתי ילדה תמיד אמרו לי
הלן את לא קמה לדקת דומיה
שיכבדו אותנו למה מה במרוקו לא עברנו?
האמת,לא היה הרבה,אבל כנראה שהיה מספיק
אני יודעת שהיה בארמניה
ובטוניס
וכך גדלתי, למדתי לצחוק על השואה
ולזלזל אפילו קצת להכחיש
האמת, ש"הכחשתי" כי העדפתי שלא להתמודד עם רוע כזה
ומי שהכיר אותי באמת,ובאמת ידע
מי אני ומה אני,ידע שזה לא הכחשה.
אלא התחמקות מהאמת.
אני זוכרת שבכיתה א כן!!! א!!
הושיבו אותנו אני חושבת שהיה גשם בזמנו כי היה ממש קר בזמנו היה תנור ספירלה בכיתה
ואז המורה סיפרה לנו סיפור
"גם בכלבים הם יורים"
והיה לי כלב בבית...
סיפור של ילדה שהיה לה כלב שהיא התחלקה איתו באוכל
או משהו כזה
והוא היה נובח המון ועד שנאלצה לסלק אותו כדי שהיא תחיה
ובסוף ירו בכלב
כמה בכיתי... כמה בכיתי!
ואז המורה המשיכה ואמרה
"תשמרו אוכל תחביאו, השואה תחזור"
זה כל מה שאני זוכרת מכיתה א
וזה מה שגם הקשה את ליבי
לא יכולתי לשאת את כל זה כילדה.
והיה לי נוח שאמרו לי בבית אל תעמדי אל תתייחסי
והיו שמים מוזיקה בקולי קולות
ובצפירה המשכתי לישון
זה מה שלמדתי.
ואז נולדו לי הילדים
ויצא חוק שיתחילו לספר לילדים מהגן מה זה יום השואה
כלכך כעסתי.
התעצבנתי
והלכתי לגננת של כל אחד ואחד מהילדים לכשגדלו.
ואמרתי לה שאם אשמע מילה מהילד על השואה זה הסוף שלה
היה דין ודברים
אבל אז הבנתי שזה מיותר לא יעזור
ובכל שנה,ביום השואה הייתי עושה להם יום חופש
כשהיה צפירה, לא עמדתי.
והיום, אחרי 7/10
אני הלן, לומדת לכבד את יום השואה.
הבטחתי לעצמי,שיותר לא יהיה לי בדיחות שחורות או זלזול או סתם עקיצות (אני עוד עובדת על זה בקטע של הבדיחות השחורות והציניות..)
והבטחתי לעצמי שאעמוד בכל יום שואה.
למה?
כי זה חזר אליי,כמו בומרנג ישר לפנים
יש סרטון, שעשה לי טריגר קשה מאד מאד מאד
שלצערי ראיתי,ולא במכוון
זוכרים? הם יורים גם בכלבים..
הם ירו גם בכלבים
החזיר אותי 30 שנה אחורה
ראיתי הכל שמעתי הכל
ראיתי את עצמי בוכה שם בכיתה
ראיתי את מיגונית התופת,אני לא אכנס בחיים למיגונית, שמעתי תחנונים
שמעתי בכי
וצרחות של ילדים ילדות שלא יוצאות לי מהראש ..יש ימים שזה תוקף אותי
ראיתי את המקלחות בחוף זיקים
את הנרצחים..
ספגתי אבידות
כמו כולם.
זו שואה מודרנית.
אין הבדל של דת גזע ומין
בדיוק כמו בשואה הנאצית.
היום אני עושה תיקון,
תיקון שהיה צריך להיעשות מזמן
אבל היה לי נוח ככה...
ועכשיו בכלל לא נוח לי,בשום סיטואציה.
מעניין מה ראש המשפחה חושב עכשיו על זה היום
