בוקר קשוח
לא יודעת, קמתי עצבנית.
האמת היא שישנתי טוב!
אבל קמתי עצבנית..
(אין קשר אליך)
האמת שאני יודעת למה..
אף אחד לא.
גם לא בבית.
ואז ב10 רופא שיניים שכמובן איחרנו
אבל שטויות.
הוא יודע שיש לו עסק עם מאחרת סדרתית.
הוא שם לב שאני לא רגועה.
ושאל האם הכל בסדר.
כמובן שבסדר..
ברור,אני פורחת!
ואז דיברנו על שטויות (כמה שיכולתי..)
ואז באה לי המחשבה.
יותר מזה שבנאדם יראה אותי בעירום מלא
שזה מביך לכשעצמו
מביך יותר שאדם מביט לך אל תוך הפה והגרון ומתעסק איתו...
רק אומרת
אולי עדיף עירום?
נו טוב ניסיתי לשעשע את עצמי
וחצי שעה אחרי הטיפול
אחותי הפוסטמה שלחה הודעה
שחבר ילדותי מת...
אוח איזה יום מדהים אה..
האמת שוק,תדהמה
אני בכלל בתור להחזיר ציוד של הוט הנבלות.
מזלי שנפל לה המחשב היה לי כמה דקות להתאפס על עצמי
נשימה עמוקה..
ואז אמרתי לעצמי
יאללה חבר ילדות,כולם מתים בסוף
14 שנה לא ראיתי אותו ולא שמעתי
(כי כשאחותי מתה פשוט עזבתי את האזור ממש מיד לאחר חודש אבלות)
כואב צורם,היום הלוויה
ללכת?
לא מה אני מפגרת??
מצד שני חבר ילדות אחר מת לפני שנתיים וזה היה אפילו קשה יותר
ולא הלכתי.
אדליק נר שאגיע הביתה וזהו
האמת שבא לי ללכת לשבת למול הים
לנשום קצת
אבל זה לא רעיון טוב..
כי ככה!
האמת קצת שורף לי בגרון
חנוק לי
היום..לא בא לי טוב.
אבל די רגוע
לא נכנסת המון לוואצאפ
ולטלגרם
צריכה שקט.
(לא ממך שיהיה ברור.)
אבל כן..טיפה
וכן אני רואה מה קורה פה
מדינה של חארות
אבל בסדר..
יעבור
בא לי חיבוק ולישון
ולישון וחיבוק
וזהו, לעבור את היום הזה...
.
