כשאת מגיעה לגיל מסויים
את לומדת לעצב לעצמך את האופי
גם מבחינת הסביבה והחברה בה את נמצאת
כמובן שדבר משפיע על דבר אחר
ועדיין את לומדת להתאים את עצמך למה שטוב לך והאמת, גם מה שפחות כי לא תמיד יש ברירה
אז אני נולדתי ברמלה
גדלתי ביפו
וברבות השנים לפני שהתחתנתי חזרתי לרמלה
עיר מולדתי
נכון הסטיגמה לא כזו טובה על רמלה
ובטח שלא על יפו
אבל היי! אם היינו חיים לפי סטיגמות
מעניין היכן כל אחד ואחת מכם היו היום..
לא כן אכן?
אז התחתנתי הבאתי 3 ילדים, פה ברמלה.
האושר גדול מנשוא
להיות סביב אנשים שמכירים אותך
מוקירים לך כבוד
כמו סלב שאת מתהלכת ברמלה..
ואז נפלה מכה, מישהי יקרה ממש לליבי
הלכה לעולמה..
הפרידה קשה ועצובה
ואז עוד 2 חברים מה חברים ..אחים בדם! עזבו את העיר.
ולאט לאט מסביב משהו מתרחש..
והכל עוד טרי בשביל להבין מה קורה
הבעל שלי משה אומר שאלה סימנים
שהגיע הזמן לעזוב את העיר
אני עניתי בקטע אחר
נה..בגלל שהיא נפטרה והם עזבו צריך גם?
ואז הבן שלי ניסה לחנוק את עצמו בגן
הגננת לא אמרה כלום רק לאחר יומיים
ששאלתי מה לעזאזל הסימן בצוואר...
התגובה הייתה חריפה מדי בשבילה כנראה
שפשוט דיווחו עליי "מישהו ללא שם" לרווחה
שאני מזניחה ומכה את ילדיי
מאז התחיל הטרור הפרטי שלי
מעקבים מכל אדם
האמת אני לא קלטתי זה יותר משה
הוא קלט שמסתכלים עלינו בשוק של רמלה
עכשיו כאחת "סלבית" וכבוד
ברור שיסתכלו ויסתקרנו
מי זו הבחורה שכל אדם שלישי לוחץ יד ואומר שלום
אבל בואו, לעקוב אחריי ללטוש מבטים בשוק העירוני ופשוט..להיות בלי שקית אחת ביד? ובואו אני שם שעות לפעמים
כי ללכת עם 2 אוטיסטים זה לא קל ומצריך המון קור רוח וסבלנות ומרדפים
משה קלט אותה מתחילת השוק, אפילו מסתבר שלקח אותנו לחנות לא קשורה כדי לנסות לראות האם באמת..
ואז לקח אותה לצד אמר לה "קלטתי אותך תפסיקי"
אמרה לו "מתנצלת, צודק." והלכה
רק כשסיימנו הוא סיפר לי בבית
וכעסתי כמה כעסתי שלא אמר לי שם
אמר לא היית מצליחה לשלוט בעצמך
והאמת הוא צודק.
ומאז קלטנו כמה עוקבים
מי ישמע.. חח
ואז באה חברה אומרת לי
הלן תעופי מרמלה כל עוד נפשך בך
מישהו דיווח שאת מתעללת בילדים שלך
(רוצים לנחש מי? ולמה?)
תעופי, את תסתבכי פה
בהתחלה לא התייחסתי האמת
וגם לא אמרתי למשה
אבל זה כן קינן בי
ואז פתאום
בום
1
2
3
4
5
בחודש מתים לי,אני רק קוברת אותם
ואז הרגשתי שאני חייבת לספר לו
כמובן שהוא התעצבן ורצה ללכת לדבר
אבל ברמלה כמו ברמלה אין עם מי לדבר
ואז אמר "הלן את לא מטיילת ברמלה. לא מעניין אותי מה, את לא מטיילת ברמלה!"
האמת שהרבה לפני כבר הפסקתי..
ואז ימים בבית, להביא את הילדים לגן, להחזיר
מהגן
וככה החיים שלי נראים לאחרונה
רוצה בילוי? תצאי מהעיר
לא שזה יעזור אבל..יקל
חודש עובר, חושבים איפה נגור מה נעשה
לא מבינה איך מדמות מוערצת של רמלה
הפכתי לדמות נרדפת ברמלה על לא עוול בכפי
אומרים אשדוד,ראשלצ,רחובות,נס ציונה
לא רוצה ראשלצ לא רוצההה
אני יותר בכיוון אשדוד
רחוק מתוק,מכולם משפחה חברים
לטפל בילדים שלי,לשקם אותם..
אבל רגע, אם יהיה צבע אדום?
בסדר 2 הבנים בממד החדר שלהם
אבל האזעקה עצמה מה איתה? והבומים?
אשדוד הפכה לקו האש ,ככה חברה אמרה
תחשבי עליהם, פסיכולוגית זה לא טוב להם
ירדתי מאשדוד,
אחרי זה.. הציעו למשה לעבור לראשלצ
וככה יוכלו לעזור לו גם דרך העבודה
להקדים תורים לטיפולים,הדרכה הורים וכל מה שקשור
ואז אמרתי לו שכל מה שאני עושה זה למען הילדים שלי
וסוכם ראשלצ
נפלו פניי..
לא רוצה ראשלצ..
אבל צריכה..
נכון זו התקדמות מטורפת
אבל אני לא מתאימה לשם.. לא לנוף ולא למקום
אני יפואית רמלאית בכל רמח אבריי
מה עכשיו לשנות את ה"סטיגמה" הרמלאית הפכה לראשלצית שפתאום נהייתה מה"טחונים"
האמת שזה לא מה שבאמת מזיז לי
בעבר גרתי עם משה שם
ורק רע ראיתי שם, ברחתי משם לרמלה
אנשים מתנשאים, מסתכלים על שמנים בעין לא טובה
חושבים הם מקסימום אלן דלון
יאללה כפרה שחררו
ובכלל המשפחה שלו גרים שם
שהם רוב השחור שהיה לי מהם
לא פשוט, אבל למען הילדים שלי.
ולאט לאט משה לקח אותי לטייל להסתובב להכיר מחדש
האמת... התרצתי..
עיר חיה שופעת
מה רע בעצם? בסדר,נקבל הלם תרבות
ניקח את הזמן להתאקלם
האמת שהכל מסודר שם בקטע אחר
אין בלאגן לא צריך להילחם על מסגרת נורמלית לילדים כאילו בואו, ברמלה זה טרור
וגם לא מתייחסים
הייתי בהלם 3 ילדים יש לי
סידרו לי מסגרות לאחד אחד בתוך חצי שעה
וואו!
נראה לי שזו הייתה ההתחלה הטובה שהמשיכה
ליותר טובה.. :)
מקווה שאצליח..
באשר לרמלה..
לא חושבת שאחזור לשם
אולי ביקורים קטנים
אבל לא יותר מזה...בטח שלא לגור
יש לי תחושה שאני עוזבת בדיוק בזמן
מחר.
מחר אני רשמית ראשלצית
שעזבה את רמלה
עזבה הכל למען הילדים שלה.
כי הם הכל בשבילה.
