הצד המיסתורי האפל שלי....

שואלת את עצמי מידי יום את השאלה...
כמה עוד אצתרך להמתין לדמותך...?
מה יספק וירווה את צימאוני....?
לדעת אולי שאתה קיים ומציאותי?
שאתה לא פנטזיה מהלכת בראשי?
שאתה לא סתם איזה דמות יציר דמיוני?

הייתי רוצה שכבר תופיע בחיי.
תרגש את ליבי הסורר.תגרום לו להתמכר.
תיתן לו להתשגע להתפרע ...
וכשירצה ליבי לנוח מהטירוף שאחז בו.
פשוט אעצום עניים .
אדמיין את שנינו בשניים.
אניח ראשי בחיק אהבתך .
ואשתוק שתיקה ארוכה.

אתה אכן קיים.
בתוך הראש שלי.
אני קוראת לך תהיה מציאותי.
פנטזיות זה לא בשבילי.
ואם תרצה לצאת למסע .
אני קוראת לך משתיקה עמוקה.
בוא הראה לי את קיומך.
מעומק תשוקותי קראתי אליך.
הזמנתי אותך בצבעי מכחול.
ציירתי אותך באדום וכחול.
ואל תשאל למה ומדוע.
אבל הלב מצפה לך מזמן.
יודעת באיזה פינה אתה נחבא לך.
אתה משוחרר לבוא ולומר
הנה הגעתי כבר......