אבא שלי רציתי לך לומר
שאני זוכרת כל דבר:
איך בגיל קטן גזרת לנו ציפורניים ברגליים
מתנו תמיד מפחד ,שהנה יוצאת הקלחת
מרוב שרצית מושלם
הכאבת לנו בדם.
למיקלחות זכינו מימך למים רותחים
עד היום במיקלחת אני את המים החמים פותחת
ועד שלא נישרפת והגוף אדום
לא נירגעת מרגישה ממש משוגעת
בלילות תמיד לך קראתי
"אבא רוצה לשתות"
ואתה רצת מיד למיטבח
נאבק בשינה ובעייפות
העיקר שאני לא אהיה צמאה
ואני כמוך אבא יצאתי
אותה הדוגמא
בערבים תמיד לקחת אותי לטיולים
סיפרת לי על כל מיני נושאים
היזהרת אותי מפני תלאות החיים
אמרת "ניקיטה תלמדי טוב טוב"
כי אחרת בעולם הזה לטיפשים אין מקום
לא אשכח את הסנדביץ שלך
חצי כיכר לחם
תמיד התפדחתי בהפסקה
לכולם היה כריך ארוז יפה יפה
רק אצלי לחם ענק ומלא
בגבינה שוקולד
וגם לא שכחת ממתק
אבא שלי איך אוכל לתאר לך
כמה אהבתי אליך גדולה?
כמה אני מעריכה כל דבר שקיבלתי מימך
אני נישבעת לך אבא יפה
אם אתה לא היית בעולמי הרפה
הייתי נישברת
הייתי נופלת
אתה לימדת אותי להיות איתנה
חזקה לא נישברת גם בשעת סופה
אבא שלי יקירי
בשעת חולייך
ניזכרת אני
איך טיפלת בי כשקדחתי מחום
איך אהבת אותי
בחיבוק ונישוק
היום אבא שלי
מביטה בך
שבר כלי
לא יאומן מה עשה לך הלב
הוא בגד בך
ואתה כואב
מביטה בך אבא יפה
חזרת להיות תינוק קטן
מפיך נוזל ריר שלא מפסיק
טיטול עוטר את אחורייך
גבך שחוך קומה
ענייך נעצמות בפליאה
איך זה קרה לך?
אבל אבא כולנו ניזדקן
לכולנו היום הזה מחכה
אני אוהבת אותך
אוהבת ולא אשכח לעולם
כמה בזכותך
אני אדם טוב יותר
כמה בזכותך למדתי לסלוח
כמה בזכותך
אני סבלנית ותמיד חושבת
מה טוב לאחר
והכי חשוב
קודם מה טוב לי לעצמי
איך אני גודלת מיתפתחת
ועם השנים רק משתבחת
הכל בזכותך
כי האמת אני ואתה יודעים היטב
שגדלתי בבית לא שפוי
ואם לא היית אתה
הייתי מישתגעת בדממה
בעצב שלי כילדה
תודה אבא שלי
תודה נשמה
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 14:33