הצד המיסתורי האפל שלי....

שתי בחורות ישובות על הבאר,הוא הומה אנשים,חלקם צוחקים,חלקם חולמים,חלקם עם חיוך מרוח מפה עד לשם,שתי בחורות ישובות על הבאר,שתי בלונדות,שהן כבר נשים,נשים שיודעות את מבוקשן,ובכל זאת כל אחת שונה מרעותה,למי שמביט מהצד,הן נראות כל כך מוזר,האחת ניראת מופרעת,חייתית,שרוצה לבלוע את כל העולם,האושר מרוח על פניה,גם אם בלב הוא לא קיים,ענייה מלאות שמחת חיים,היא שובבה לא קטנה,אבל תמיד,תמיד לרוב היא יודעת מה היא רוצה,אין אצלה בלבול של כן ולא,היא החלטית בבחירותיה,ומישהו אמר לה לא מזמן"נצלי וזרקי",שואלת את עצמה,האם זה אכן אפשרי?,למה אצלה הכל חייב לבוא מרגש נקי? למה אצלה אין שום דבר בטבעי,"באת לקחת",ואולי כך העולם מתנהל,ואולי כך צריך להיות,ואולי מי שאמר לי משפט חכם,הוא באמת גבר מין השורות......
"יש לכל אחד,את האחד\אחת שלו,רק שהיא לא אמורה לספק את כל הסחורה"...
טוב כנראה ככה אנו מתרצים את הבגידה,וכמה שלא אביט לפה או לשם,זה אכן משפט חכם.....
הבלונדה השניה,ישובה על הבאר,ענייה הכחולות נתונות במשקפי ראיה,ניראת כמו מורה,שכל תלמיד היא בוחר בה,פניה קורנות,שפתיים חושניות,גוף עגלגל וחושני,ומבט תמים ואמיתי,כל כך אמיתי שבא לשקוע לתוך עניה היפות,עניים שמשדרות חמימות מתוקה,עניים שמביאות אהבה.....היא נראת כשה תמים,וכשאני תמיד אשאל את שאלת המחץ,מי מאיתנו נראת יותר מופרעת? תמיד יצביעו עלי ,משום מה,תמיד זאת אני ,ולא משנה מה שאומר......
זה רק מוכיח שמה שאתה משדר,זה מה שאתה מקבל,נראה לי שאני משדרת מניות חזקה,כוח,תשוקה,אומץ,והמון המון שמחת חיים,ואכן כל זה טמון בי,אבל בשביל מי.......(הרי האחד הזה לא קיים באמת,ואני מוכיחה לעצמי באלפי צורות,שכל פעם עד שבוחרת,שוב אני נופלת,אולי הגיע הזמן לא לבחור,אלא להבחר.....)
לאחר וודקת רימונים,ריקודים על השולחנות,היא מחליטה להיות נועזת ולנסות,,תופסת את פניה של הבלונדה שכל כך אהובה,ודוחפת לה לשון ארוכה,הן מתנשקות,מערבבות טעמים של משקאות,טועמות אחת לשניה את מרקם הלשון,אני מושכת בשערה,נוגסת בצוארה,גרגורי הנאה יוצאים מתוך שפתייה המלאות.....