הצד המיסתורי האפל שלי....

קפצתי היום לאורנג,לתקן את הפון המטורף שלי,פאק איזה חתיכים יש שם,כל אחד דוגמן צמרת,וכשחזרתי לעבודה,שאלו "מה עשית שם"? עניתי בחיוך"שטפתי עניים",ויש לנו אחת די זקנה בעבודה,יצאה עלי ביציאה,..."מה את לא תפוסה?"
עניתי לה שזה שתפוסה לא אומר שאני עיוורת...בטח לא למה שרואים שם......
טוב הלכנו לעמדת העיסקית ברוב פאר והדר,והתחלתי להסתלבט חופשי עים העובדים,הם שיטפו פעולה,וצחקו איתי,בסוף התכמנים,לאחר שהתפוצצתי מצחוקים,נתנו לי למלא דף משוב....
נו באמת,ידעתי שיש אינטרס לסוכריה הכתומה,והסגולה והירוקה........

אבל אני כתבתי בגדול"שירות מעולה אדיב ויחודי"למה לא לעשות טוב על הלב למישהו....זה כיף להיות טוב לב,את הרוע מעדיפה להשאיר ל"מנוולים"שעוד יצא לי להכיר,וזה בביטחון אני אומרת.....

"אז מה"אומרת בחיוך לנציג"קבענו היום בתשע"?
הוא מחייך מולי,חיוך מדהים ואומר"רגע צריך להשכיב את אישתי,את הילדים,את הסבתא....."
"עד פה" אני אומרת,לפאקינג שיט הזה יותר לא נכנסת..........


יוצאת משם מרימה פון לחיה בסרט,"הרשומה שלה על הבוקר עם העוגה,הביאה לי חשק ,שמנו את פעמנו אני וחיה בסרט למסעדה האהובה,משהו שם באווירה של המקום עושה לי טוב,הבאטלר לא היה שם,נראה שלקח לו חופשה,הזמנו לנו ארוחה עיסקית,והבטן שלי מתפוצצת,תיכף אני קורסת,היתה לנו מלצרית חביבה,אולי חביבה יתר על המידה,בלי סוף שאלה"הכל בסדר"?.......

קראתי לאחראי שלה,מיכוון שראיתי שרשום על התג שלה שהיא מתלמדת,ונתתי לה מחמאות בלי סוף,לא שזה עזר הרבה,אבל מקווה שהיא קצת שמחה......

יצאנו לאוויר העולם,נושמת את ריח הסתו הקרב,אני אוהבת את הסתו,הרגשה של קדרות,אין לי הסבר למה,הסתו עושה אותי קצת עצובה,והגשם,חולה עליו,על הריח שלו,כשהאדמה רטובה,או כשהוא ניתך על פניי.....

מקווה שבשישי הזה אני בלימיט,מזמן לא הייתי,פשוט התגעגעתי,לאנשים לאווירה,למוזיקה,ולשיגעון שלי....להיות פשוט אני.......