נראה לי שאני מכושפת.
מתגעגעת אליך
לריח שלך, שהדיף ריח של ניקיון מושלם.
לשיער שלך,שמשכתי בחוזקה.
לשפתיים המלאות, שהצלפתי בהן בנשיקות.
לסנטר שזכה לנשיכות.
לצואר שהשארתי עליו סימנים של מציצות.
לחזה עם הפטמות הורודות הזקורות.
לבטן החלקה שלך ,שעשתה בי שמות.
לפופיק המתוק,שקרא לי בלחישות.
לרגלייך הארוכות,השריריות.
לחיוך שחושף שניים לבנות.
לבוקסר השחור שלך.
שהכיל בתוכו סודות.
סוד כמוס אנא אל תנוס
מכושפת עליך
רוצה שוב לשלוט בכל וריד ועורק.
להרגיש ,ולשמוע את הגניחות.
פותח עניים לרווחה,מביט לתוכי ללא מורא.
גורם לי לתחושה מטריפה,מרטיבה
מדמיינת אותך שוב ושוב
ממחזרת את הרגעים המושלמים
הצלחת אותי להפיל
מכושפת מידי,מקוללת מידי
אתה הבאת טעם לחיי
מכושפת שוב ושוב
ונראה שלא תשוב
אם אתה שומע,אם אתה רואה.
בוא אל תתחזה.
אל תשחק אותה, קשה להשגה.
כי אני בעצמי ,משחקת אותה.
ונשבעת לך,בכל אמונתי
איתך, לא רוצה שקרים.
רוצה רק, רוך, פראות, ומעשי אהבים
לפני 17 שנים. 26 באוקטובר 2007 בשעה 3:23