Con-Trust

שברירית​(נשלטת) - בהנחה שאכן יש אלוהים, לא נראה לי שהוא נעלב
:)
כי הוא בטח מודע לתמונה הגדולה, לעומתנו האדם, שמנצל מעט אחוזים ממוחו, הוא אמור להיות הכל מהכל, פשוט מושלם. אז למה לו לקחת אישית, הרי גם האדם יודע, שהוא רק אדם... :))

JabberwockY​(שולט) - ראשית, היות ואת כנראה חדשה בבלוג זה, אבהיר מה שאמור להיות ברור:

אין אלוהים.

אני מדבר כאן על אלוהים כדמות ספרותית, כפי שהוא מוצג בכתובים. שנית, אם הוא לא נעלב, מה הוא מתעצבן כל כך? למה שלא פשוט יעניש כאקט חינוכי במקום כל ה"חרון אפו" הזה?

Vestri - בטח שנעלב. הוא הרי המצאה של אנשים שחייבים משהו שיסביר להם את עצמם, והם יצרו אותו בצלמם. אז זה מתבקש. הרי הוא אגואיסט וקנאי ורכושני... וכאלה נורא קל להעליב.

JabberwockY​(שולט) - אז אלוהים הוא בעצם דומסוכן?
תמיד חשדתי.

שלגי - בטח שיש אלוהים
והוא אחול שקשוקה של דום. האמאמא של כל הדומים ואין בלתו.

JabberwockY​(שולט) - טוב, אז יש אלוהים.
הוא נעלב או לא?
כי זה קצת מבלבל: הוא דמות אידאית ועל-אנושית מחד, ומאידך הוא מתעצבן כשמרגיזים אותו ומגרגר בהנאה כשעושים לו נעים באצבעות הרגליים.

שלגי - למי אכפת?

הוא דום, שיתמודד!

Lady Izadora​(שולטת){השד} - א. למה לעלות ? יש משו נעים בלהתבוסס בתחתית

ב. אלוהים ? האם התכוונת לסנילי הזקן ?בטח היה צוחק על כולם לו היה מבין או זוכר מה ניכסו לו .

ג. אין אלוהים ..

JabberwockY​(שולט) - תסלחי לי מאד גיברת איזדורה היקרה,
זהו תפקידן של סאביות להתבוסס בתחתית.
תפקידי מסתכם בלעמוד מלמעלה, להצביע ולצחוק.

[וזה עונה גם על סעיף ב' וגם על סעיף ג'.]

Lady Izadora​(שולטת){השד} - סליחה באמת סליחה שכחתי שאנחנו פה בעולם של מעלה מטה .
ואני בכלל מהיציע מסתכלת משם ומגחכת על התחתית האנושית .

JabberwockY​(שולט) - מותק, הקליפות של הגרעינים שנופלות לך על הראש?

זה ממני.

אני ביציע העליון.

['תגעגעתי אלייך]

Lady Izadora​(שולטת){השד} - " ['תגעגעתי אלייך] "

:)) גם אני .

flashback{ג"ו} - אלוהים, לא רק שהוא נעלב, הוא גם יוצא משליטה, משוויץ ולא בטוח בעצמו,

(ואני מסייגת: אני מדברת על אלוהים של יום כיפור.
רגע זה לא מחודד.
אני מדברת על אלוהים של הכל נהיה בדברו.
שיט. זה גם לא.
אלוהים, ההוא מהתנ"ך, הזקן. זהו.)

JabberwockY​(שולט) - מעניין אם הוא נולד זקן או שזה קרה לו איפשהו במהלך הנצח.

flashback{ג"ו} - אין לי מושג, אבל נראה לי שהוא עובר איזה משבר גיל ה-.

בטח יש לו גם אופנוע גדול.

ginger - כמו כל אב לילד אשר מסרח דרכיו על אף שחינך, שלימד, שהזהיר, שהתרה והניח את הטוב ב-טוב ואת הרע ב-רע, גם האב הזה מצפה שילדו שילך בדרכו על פי מה שהתווה לו.
להעלב מכך, אפשר בהחלט.
אבל חושבת כי אדם שנעלב הוא אדם אשר בוחר להעלב.
זה תוצר של החלטה ובחירה של התנהלות, שאם קיימת אצל אלוהים, או כל אחד אחר .. היא נראית לא בוגרת כל כך כי אינה לוקחת בחשבון את הטבע האנושי (המחורבן לפעמים) ואת חולשותיו וטעויותיו.
להיות מורה, מדריך, אב זה גם אומר להיות מסוגל להכיל את הטעויות שם... הרי מאוד קשה ללמוד מבלי לטעות..
הבעיה עם עם ישראל היא כי הוא לא לומד מהטעויות שלו ושוב ושוב ושוב עושה את הרע בעיני האל, עד שהאל הופך לדרקון אינסופי ש-חרון באפו :-)

ג'ינג'ר.

mind games​(מתחלפת) - לפי ענת גוב התשובה היא כן. :)

יפה וחיה - JB היקר
אתה פשוט... אתה פשוט צריך לשתות אתי כוסית וויסקי ואז העולם יראה פחות קודר, פחות כועס ופחות נעלב.
שבת שלום - ולא לשכוח להדליק נרות.

TV_Eye​(שולט) - כמובן שהוא לא נעלב. אלוהים (ספרותי או לא) הוא דמות כל יודעת, חרון אפו וכ"ו... זה לא רגש אלוהי, זה אינטרפרטציה שכותבי התנ"ך נתנו להתרחשות שהגיע מן אותו אל. אלוהים הוא אינו יצור שחושב ומרגיש לפחות לא ברמה שאני ואתה יכולים אי פעם לתפוס.
אתה יכול להיעלב רק כאשר את מצפה לתוצאה מסוימת ממישהו וכאשר היא לא מתגשמת אתה יכול להיעלב. אל אלוהים אין את ההכלה הזו, אתה יודע "הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב" לא סליחה התכוונתי " הכל ידוע מראש והרשות נתונה" ה"חרון אפו" הזה שלו הוא חלק ומהתכנית האלוהית, היא לא תגובה שבאה מן ההפתעה, זה לא החלטה לא מחושבת שבאה בגלל משהו בלתי נצפה.

ועכשיו תענה לי על השאלה הזו "אם אלוהים היה מתחילת הזמן, מה הוא עשה לפני זה? "

וכן אני יודע שזה פוסט מלפני חצי שנה אבל רק עכשיו ראיתי אותו מה לעשות. Late Bloomer

JabberwockY​(שולט) - אענה בשמחה.
כשמגיעים לפרדוקס, מחפשים בראש ובראשונה איזו מהנחות המוצא אינה נכונה.
כמובן שיש את הפתרונות החביבים והפטאליסטים, כגון שהזמן אינו לינארי, או שתפיסתנו את הזמן לוקה בחסר וההתנהלות האמיתית של הזמן נשגבת מבינתנו, או שאלוהים נשגב מבינתנו ולכן אנחנו לא יכולים להבין איך זמן ואלוהות מסתדרים, ועוד אי אלו אפשרויות משעשעות לשעת צהריים מאוחרת.

ועם זאת, הפתרון פשוט בהרבה:

אין אלוהים.

[אם אני מת בשעה הקרובה, נא לרשום את המשפט האחרון על מצבתי. זה יעזור לי להוכיח לאלוהים שהוא לא קיים; אנחנו כל הזמן מתווכחים על הנקודה הזו, אני והוא. תודה]

flashback{ג"ו} - מעניין:
כאשר קאנט מדבר על מוסר הוא מכניס לדיון את כל היצורים הרציונלים, למעט אלוהים.
הוא אומר כי המוסר מיועד להגביל ולתחום את התשוקות שלנו, כיון שהן לעולם יתנגשו עם הרציונל, שהוא הקריטריון היחיד המהווה שיקול בדילמה מוסרית. (רצונות תאוות ונטיות הן אקראיות ומשתנות בעוד התבונה והרציונל מהווים בסיס יציב המאפשר קבלת החלטה.)
הרי, אם החשקים שלנו היו תמיד תואמים את הדבר הנכון לעשות לא היינו זקוקים למוסר כלל.
כעת, לאלוהים אין תשוקות, הוא מניח זאת כאקסיומה. יש לו רק רציונל ולכן הוא לא צריך מוסר.
כך אומר קאנט, ואני תוהה: אם אלוהים אכן מתנהל על טהרת הרציונל, מאיפה כל חרון האף הזה, באמת?
אם הוא באמת קר ומחושב, הרי שכל עמודי האש ותמרות העשן הם רק פירוטכניקה מניפולטיבית כדי לגרום למאמינים להרגיש רע עם עצמם ולעשות כדבריו. נראה לי שזה תופס בהגדרת דום מסוכן.
ואם זה לא נכון, אז אלוהים בעצם נופל באתגר דחית הסיפוקים ונעלב באופן אישי. במקום אחר קאנט אומר כי דווקא הפעולה בניגוד לנטיה היא ההתנהגות המוסרית, כי בהכרח מושקעת בה מחשבה שהיא מעבר לאינסטינקט. זה מוציא את אלוהים אימפולסיבי ונשלט על ידי רגשותיו כמו אשה היוצאת מדעתה בתקופת הפיאמאס. האם זה אומר שאלוהים צריך סטירה מפעם לפעם? ואם הוא אימפולסיבי כזה, האין גם זה מעיד על היותו דום מסוכן?

זאת אומרת, יש כאן לוז-לוז סיטואיישן: אם הוא רציונלי, אז הוא מניאק מניפולטיבי שלא מסוגל להשיג את שלו בטוב. אם הוא אימפולסיבי ולא מסוגל להתעלות על רגשותיו, הרי שלא הייתי שמה את עצמי בידיו, אפילו לסשן קצרצר.

אני נוטה לפתרון שלך.

פלאשי,
לומדת, מפנימה, ואפילו מיישמת.

[אגב, נחמד לשים לב שאם הולכים שמיעתי בלבד, עמנואל קאנט הוא עמנואל רוזן :)]

JabberwockY​(שולט) - על אף שאני בטוח שההתפלפלות עצמה מרתקת, אני לא בטוח שאני מסכים עם המסקנה.
ראשית, קאנט (כמשתמע משמו) הוא כוסית ועלינו להתייחס אליו ככזו.
שנית, בואי נלך רגע עם הכוסית החביבה ונניח כאקסיומה שלאלוהים אין תשוקות. והרי כל כוסית רוצה אלוהים קר, מחושב ורציונאלי; זה עושה עליכן רושם אמין.

אם זה נכון, הרי שאינו יכול להיות אימפולסיבי מפני שזו תכונה לא "קולית" בעליל, לא רציונאלית ולכן לא אלוהית.
ועדיין, אפו חורה השכם והערב (לא נשמע כל כך נוח, אגב, חרון באף. מעניין אם הוא עושה גם חרון עמוק) והוא מעניש, משתולל ושורף מכל הבא ליד.

ההנחה שלי היא שההשתוללות היא בשביל האדם ולא מתוך שגיון מקומי, כך שהוא מניפולטור קר ומחושב -- אבל מתוך כוונה טובה. אנשים הרי מבינים רק כוח (ככה הוא יצר אותנו, מלעשות) והוא לקח על עצמו לחנך אותם, כך שהוא חייב לדבר בשפה שיבינו. זו פשוט שיטת המקל והגזר. בדיוק כמו שהוא לא צריך את הקרבנות בשביל עצמו אלא כדי שלהם תהיה דרך לפרוק את האהבה שלהם אליו (הערצה? סגידה? פחד? יו ניים איט). זה הכל בשבילם, הוא בעצם דומתחשב ודומחנך מן הדומדרגה הראשונה.

לא מן הנמנע, אגב, שישנה אפשרות אחרת לחלוטין להסביר את כל זה:
1. בני ישראל - ויש לא מעט הוכחות לכך - הם עם מזוכיסטי.
2. הם מעצבנים את אלוהים; אלוהים מתעצבן ומעניש.
________
מסקנה: בני ישראל שולטים מלמטה.

זה לא יהיה משעשע אם אלוהים בכלל נשלט בארון? הנה לך קושיה תיאולוגית משעשעת לשעת אחר הצהריים של תשעה באב.

[סליחה, אבאל'ה, לא התכוונתי להרגיז אותך. רוצה קצת נעים בעורף?]

flashback{ג"ו} - בקריאה חוזרת, נראה לי שכל מה שמשתע מכאן הוא שאלוהים היא בעצם אשה.