כבר לא בורחת

הלכתי הבוקר למשרד, להזדכות על הציוד.
להיפרד, לחתום.
בעיקר לשחרר ולהשתחרר.
המקום הזה עושה לי רע, כל כך הרבה תהפוכות עברתי בתקופה שעבדתי שם,
סיימתי את עבודתי שם נטולת כוחות ואנרגיות. סחיטה אחת יותר מידי.
כמעט חודש אחרי, עוד כשחניתי התחיל לדגדג לי בבטן, הכל חזר אלי, הכעס, הזכרונות,הרגשות, הכל צף ועלה מחדש.
אני שונאת פרידות וסיומות, וגרועה בהם למרות שלומדת יותר ויותר איך להשאיר דברים ששייכים לעבר בעבר.
יש שם אנשים שגם עוד שנים רבות בכל פעם שאביט בפרצופם יתחשק לי לסטור להם ויש אנשים שימשיכו איתי הלאה.
אבל אחרי הכל, כיף לדעת שאוהבים אותי ומעריכים אותי שם, ועוד יותר כיף היה לקבל מתנת פרידה...
ברוך שפטרנו מעונשם...