סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של אלישבע

סתם עוד בלוג
לפני 17 שנים. 17 ביוני 2007 בשעה 15:15

בקשר הזה, בקשר המיוחד של שולט ונשלטת, יש תחושת קירבה אין סופית, כאילו יש אדם אחד בכל העולם שיודע עלי הכל, רואה אותי חשופה כולי, חשופה עד העצמות, קורא אותי הישר ממעמקי נשמתי. אדם שמכיר את כל חולשותיי, שמולו אני חשופה וגלויה, בלי שום מסכות והגנות, בכאב הכי עמוק, באושר הכי גדול, בעצב, בתשוקות, בשמחה ובאהבה. לפעמים אני נותנת לעצמי להיסחף באשליה הזו, והתחושה כל כך מתוקה, סוף סוף אני כבר לא לבד, כבר לא לבד. כשהאשליה הזו פתאום נסדקת, סדקים דקים ועמוקים נחרצים בה, הבדידות סוגרת עלי בבת אחת, בלי הכנה מוקדמת. זה אולי הרגע הכי בודד שיש.

Whip​(שולט) - את בעצמך קראת לתחושה הזאת בכותרת
"אשליות".
אבל מצד שני אני חושב שכמו ה"קירבה האין סופית"
גם הבדידות היא אשליה,
או יותר נכון - עניין של תזמון, מצב רוח ועוד דברים.
לפני 17 שנים
venus in our blood​(שולטת) - ככל שהאינטימיות עמוקה יותר- כך מתעצמות תחושת הבדידות והניכור.

סוגשל רכבת הרים של רגשות, תחושות ועוצמות.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י