סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבמה שלי

לפני 7 שנים. 28 בדצמבר 2016 בשעה 13:48

 

יש לי כל כך הרבה מילים אבל אין לי את האומץ

עכשיו אנחנו אמורים להתראות...

פעם היית נוגע בי והלב שלך היה פעיל אני חושבת שקופידון הזה זומם משהו

שאלתי אותך בטרמינל כיצד אתה מרגיש אמרת כלום.

לאחרונה הצבעים לא כל כך ברורים למרות שהכוכבים מאירים והרגלים שלי מרגישות קלות

אני מתעלמת ושומרת על חזות מולך.ממשיכה לתהות כיצד תצוד את אהבתי...

משתוקקת לחיבוק כמו בעבר עדיין נשארת עקשנית לזה.

מודה שיש לך את הקוד גם עכשיו, הלב שלי צועד ואני מבולבלת שוב...

רואה משהו שאף פעם לא ראיתי בך .וזה גרם לי לרעוד אני שומעת את זה קורה...

ואני רק אומרת שפעם הבאת לי הרבה דברים צבעוניים ,לא רוצה להתגעגע הלילה...

אני יכולה לשנות את המחשבות שלך איכשהו? מוכנה לתת הכל לזה גם אם אמעד ואפול עבורך

לא חשבתי שזה יכול להיות נכון כל שכן שזה יכול להיות אתה...

כי איתך אני מרגישה ילדה שצריכה לשחק במשהו

סומכת עליך כשאתה אומר תביאי את ידך.

צל שלי אני מרגישה שאני נופלת בבקשה תתפוס אותי לפני שהאדמה תשיג אותי.

 

אז אל תבהל אם פתאום אבכה

 

אגדת גן בכל מיני צבעים שונים ומשונים

Sixth Sense​(שולט) - אומנם הגוף נחת אבל הראש עדיין לא..
יפה שלי את פשוט תקועה איתי ואל תחפשי תולעים היכן שאין!
אני לא הודיני שחוזר לעצמו תוך דקותיים.
סחטיקה על השיר
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י