שנשמתך תוכל להתערטל במחיצתו, הוא לא יצווה עליך ללבוש דבר על גופך, רק יבקש כי תהי את עצמך.
הוא לא ירצה כי תהי טובה או רעה יותר, במחיצתו תחושי כאסיר אשר יצא זכאי בדין, אינך צריכה להיות על המשמר. תוכלי לומר את כל אשר תחשבי, כל עוד הוא את באמת.
הוא מבין את כל הניגודים באופייך שבגללם שופטים אותך האחרים. במחיצתו תנשמי חופשי ומשוחררת. תוכלי להתוודות על מעשי ההבל הקטנים שלך, על השנאה והקנאה וניצוצות הרשע, הדפקויות והשטויות שלך, כשתחשפי אותם מולו הם יעלמו,
ימוגו באוקינוס לבן של ההכלה שלו, הוא מבין אינך חייבת להיות זהירה אבל כן להשתדל,
ואתה יכול להזניחה, לסבול אותה, ומה שטוב מכל, אתה יכול לשתוק איתה, אין זה משנה,
הוא מחבב אותך.כאש אשר תחדור לעצמות, הוא מבין, כן הוא מבין. את יכולה לבכות לו, לחטוא איתו, להתפלל איתו. ועל הכל, יותר מכל, הוא רואה, מכיר וגם אוהב אותך
מתבלבלת, ממהרת, למרות שהכנתי הכל תוך חצי שעה עדיין לא מפוקסת ,
הלב, הדופק גומרים על הצרכים, לבסוף אוספת את עצמי ויורדת למטה.
הוא כבר ממתין בחניה ,מגיעה לרכב אבל לא ממש מצליחה לפתוח ...
הוא יוצא לוקח את המזוודה מידי, פותח לי את הדלת אני נכנסת...
הוא זורק את המזודה בתא מטען ומתחיל בנהיגה מהירה עם השיר...
&list=PL3C5F515B1E49BCC5&index=1
לפי השיר כבר חששתי מהשעת חצות...
חצי מהנסיעה הוא לא מדבר רק מחליף שירים ונוהג כמו מטורף עם ארבע וינקרים
ביתרת הזמן כדי שלא אראה לאן נוסעים הוא אומר לי למצוץ לו .
לבסוף מרימה את הראש מול ביקתה בפיסגת הר במושב בגליל עליון
ביקתה מעץ עם חלונות ענקיים שרואים את כל העמק,
כאילו שתי מטר מתחת לשטיח כוכבים מראה עוצר נשימה
נכנסים בצד שמאל גקוזי צמוד לחלון המשקיף לעמק פסטורלי בצד ימין מיטה ענקית ממול מטבח עם קערת פירות במרכז.
הוא יוצא למרפסת ומבקש ממני להוציא איתי צלחת פירות ולמזוג קפה לאטה
הקפה המיוחד שלו שהולך איתו לכל מקום
בנתיים הצל עושה כמה טלפונים יושבים שותים קפה מדברים על הא ודא
שוב הטיפים שאני כל-כך אוהבת לשמוע ממנו הכל בשיטת השח מט
אני כל כך אוהבת את הראש שלו,על כל שאלה יש לו תשובה עם משלים שאני יונקת בשקיקה .
בערב הוא אומר לי תוך שעה יוצאים אני רוצה אותך עם שמלה עקבים שיער אסוף ועגילים עם נוכחות!
הערב את הליידי שלי .ולא סתם ליידי, את צריכה להיות הכי יפה מכל מי שנפגוש!
קצת מלחיץ אבל מהר הופכת את כל המזוודה מתחילה להתארגן כבר שעת ערב מאוחרת אנחנו מוכנים לצאת ,
לא שואלת לאן ,לא יודעת לאן ,והאמת איתו לא ממש אכפת לי לאן...
יוצאים מהבקתה אני צועדת לכיון הרכב ואז אני קולטת שבעצם הוא ממשיך לכיון היער
הוא קורא לי ואומר שדרך היער זה קיצור משמעותי למסעדה שאנחנו אמורים להגיע אליה
מתחילים לצעוד כבר במטרים הראשונים אני מרגישה שקשה לי מאוד עם העקבים לצעוד
מבקשת מהצל שימתין לי .
והתשובה לא איחרה להגיע , תשובה קצרה, תחלצי את העקבים ותמשיכי בבקשה.
"אין אין חולה על הנימוס שלו"
חולצת וממשיכה אבל עדיין קשה לצעוד במקום הזה, הזרדים משחיתים את כפות רגלי
אני מועדת ונופלת נפצעת בברך. הוא מוריד את הגופיה חובש לי את הרגל
נותן לי סטירה להפנים את מקומי,שולף את החגורה מהמכנס בודק את האלסטיות שלה עם הצלפה טובה על ישבני ,
משחיל לי אותה על הצוואר ואז אני ממשיכה על ארבע בתוך יער כשהעקבים מוחזקים בפה שלי
כשאני לבושה מליון דולר עבורו וזה מה שהוא נותן לי לזחול ככה.
הרגשתי מועקה בגרון . איך הוא יכול לעשות לי את זה בכלל ועוד בלי להכין אותי...
בערך כמה מטרים לקראת הסוף הוא מרים אותי עוזר לי להתנקות.
ואנחנו נכנסים למסעדה/בר מדהים על ראש ההר באמצע שום מקום הכל בוהק, פסנתר כנף בנוף
המארחת מושיבה אותנו בשולחן שהצל הזמין מראש.
איך שאנחנו מתיישבים הצל מבקש מהילדה שלו להוריד את התחתונים לפני שהמלצרית תספיק להגיע...
אני מסתכלת ימינה שמאלה רואה שכולם עסוקים בצלחות שלהם מפשילה במהירות את התחתון ושמה על השולחן.
באותה נשימה הצל מוחא כפיים ועם הקול הדציבלי שלו אומר לי כל הכבוד ילדה עשית את זה פחות מדקה. פתאום חצי מסעדה מסתכלת עלינו ,לא ידעתי היכן לקבור את עצמי באותו הרגע.
הצל לוקח את התחתון ושם בכיס חולצתו כשחצי מהתחתון מבצבץ לו ...
המלצרית מגיעה,מסתכלת עלינו בצורה מוזרה,
מזמינים ...הוא אוכל ואני הלכתי על הקינוחים ובקבוק יין
עוד לא הספקתי ממש להנות מהיופי של המקום ולהרגע "מהדרמה"
מתקרבות שתי נשים מהממות אחת בולנדה גבוהה ואחת מולאטית בגובה ממוצע.
כל אחת נושאת בידה כוס ריקה ומתיישבות בשולחן שלנו
הצל שלי מוזג להן מהיין ואומר לי תכירי שתי ידידות שלי משכבר הימים.
עושים הכרות שותים מזמינים עוד בקבוק ממשיכים לשתות,לצחוק.
השעה כבר חצות מחליטים לחזור לכיון הצימר ואז הצל מבקש מהן להקפיץ אותנו חזרה
אנחנו עולים לרכב הבלונדה הגבוהה נוהגת כמו מטורפת באמצע היער הכל מתחיל לעלות לי...
מגיעים לבקתה אנחנו יורדים ואז הצל מזמין אותן להמשיך לשתות איתנו
הן נכנסות וממשיכים לשתות.
הצל ניגש לtv שם את השיר תשעה וחצי של שכרון חושים מתפשט ונכנס לגקוזי.
אני נשארת לשבת לנוח מהנהיגה שהפכה לי את הבטן.
ושמה לב שהן מתחילות לשלוח ידים אחת לשניה
תוך כדי הריקוד מפשיטות אחת את השניה ולבסוף נזרקות על המיטה....
ישבתי על הכיסא קפואה הוא הביט בי מרחוק ביושבו בגקוזי
לפתע הצל התרומם יצא מהגקוזי בהילוך איטי נעמד הסתכל סביב
הרים את המכנס שלף כסף ושם על השולחן ,ובידו השניה פתח את הדלת ואמר לי בקול רגוע
אם את רוצה ללכת זה הכיון ,יש לך על השולחן מספיק כסף ...
וצעד לכיון המיטה להתפנק בזרועות אחרות
מרוב שקפאתי לא יכולתי לזוז ובטח שלא לנשום הראש נהיה כבד הגוף התאבן
המשכתי רק להסתכל תקועה עם העיניים לכיון שלהם המומה ואז הגרוע מכל הגיע
הוא סובב את הבלונדה עם הפנים אלי וזיין אותה על ארבע כשהוא מושך לה בשיער ומחייך לי
לא יכולתי יותר קמתי והרגשתי פתאום כבדה עם משקל על גופי התקרבתי אליו
רציתי לסטור לו
אכשהו הוא תפס אותי ומשך אותי לכיון המיטה לא ממש הבנתי מה קרה
בשנייה שתי החתולות מין, מתחילות להפשיט ולנגוס בי מכל עבר,ואני התחלתי להשתולל איתן כדי שהוא יקנא
הוא ניסה להתקרב אבל חסמתי אותו בידי "כמו אומרת תורי"
הוא חייך והלך לצפות ,הדליק "סיגריה" ,ואנחנו התחלנו לעוף, יותר נכון אני עפתי!!!
אחת תפסה אותי ואחת עינגה אותי, אחת ישבה לי על הפנים ואחת ירדה לי.
התפוצצתי מכל הכיונים והצל בשלו יושב רגל על רגל עם "סיגריה" וכוס יין...
רואה סרט כחול ומחייך חיוך זדוני מסופק...
לא יודעת כמה זמן הייתי בשיכרון חושים
מה שאני זוכרת כשיצאתי מהמקלחת, הן כבר לא היו ...
כששאלתי מה קרה כאן בעצם, נזרקתי על מיטה והצל התחיל לבעול אותי כמו מטורף
הרגשתי שאני מתפרקת לגורמים זה היה יום מסיבי מעיף ומרוקן את יתרת המצבר האחרונה שבי.
כאב לי הגוף,כאבו לי החורים, זיונים של חודש נדחקו ליממה אחת.
אני זוכרת שחיבקת אותי אחרי הסקס הסוער
לחשת לי בשקט בתוך האוזן את מה שייחלתי לו כל כך הרבה זמן אבל פחדתי לבקש.
רציתי שזה יגיע ממך מהנשמה שלך שאני כל כך אוהבת ,
לחשת לפני השינה אני אוהב אותך,תודה נסיכה שלי ובשניה נרדמתה
רק לא ידעת שאני לא נרדמתי מרוב התרגשות, הלב שלי יצא מהמקום ולא הפסקתי לבכות
עכשיו אתה מבין למה בבוקר העיניים שלי היו נפוחות, כן, זה אתה מנפח אותי ומרוקן אותי...
כמו שרק אתה מסוגל צל יפה שלי. אומנם העיניים נעצמו מרוב דמעות אבל הלב היה פתוח