סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמנציפציה

שחרור הוא תהליך. זוהי הדרך שלי אל הדומית שבי.
לפני 14 שנים. 7 בספטמבר 2010 בשעה 8:29

אחד הדברים שאני אוהבת לעשות הוא להציג את סאטין לראווה. אני מאוד מאוד גאה בכך שהוא שייך לי. אני בהחלט חושבת שהוא הסאב הכי שווה שיש, וחשוב לי שכולם ידעו את זה. הערב הזה נתן לי הזדמנות מאוד טובה להראות אותו, ולהנות ממבטי התעניינות וקינאה של דומיות אחרות.

כוס יין בידי ורגלי העטויה גבס מבהיק על גבו החשוף של סאטין, הזמן עבר בדיבורים עם מכרים ומכרות, באיחולי החלמה ובבקשות חוזרות לשמוע מה קרה. התחלתי להתעייף אבל לא רציתי להסיר את רגלי מגבו של סאטין. אהבתי לראות אותו כך, על ברכיו בעמידת-שש, הזין שלו כלוא, והתחת המתוק שלו חשוף לעיני כל. התכופפתי מעט כדי להעביר יד קרירה על ישבנו. אני אוהבת לגעת לו בתחת, ויותר מזה אני אוהבת לסמן אותו באדום שיהפוך לסגול. אבל הסתפקתי בליטוף, אני לא גמישה והיה לי קשה לרכון מעליו כשרגלי הכבדה מגבס מונחת על גבו. אצבעותי רפרפו על התחת שלו, עיסיתי וצבטתי אותו מעט, ובאצבע אחת הפרדתי את לחיי-ישבנו, חושפת דוק של זעה ופלומת-שיער עדינה, נעימה. העברתי את אצבעי בעדינות במעלה החריץ הדק, נוגעת לא-נוגעת בפתח הרגיש של פי-הטבעת. הרגשתי את גופו של סאטין מתכווץ ומתרפה, נענה למגע ידי המוכר אך זינו המורגל מתקשה להתקשות, ומודע באופן חריף לעובדה שיש סביבו אנשים רבים, ונשים רבות, אשר מתבוננים בו ובתגובותיו. סאטין שתק, עיניו היו עצומות ואני הבחנתי במתח בפניו. הוריתי לו לפקוח עיניים.

מבטו שוב התמקד בזין של הסאב שעמד מולו, מקבל בשקט לתוך כפות ידיו את אפר הסיגריות של הדום שלו. הזין שלו היה זקור ובולט, ושל סאטין קטן וכלוא. סיפרתי לסאטין שעוד שלוש דומיות מתבוננות בו, בוחנות אותו. כי הן מבקשות לאלף את הסאבים שלהן בדוגמתו, כי הן נהנות לראות את תגובותיו. סאטין זע מעט, ורגלי שעל גבו נעה. זעפתי; לרגע נחרדתי מהמחשבה שהיא עשויה ליפול, להחבט ברצפה ולכאוב, ומצב-רוחי נעכר באחת. הדום סימן לסאב שלו, אשר נטל את רגלי בעדינות רבה והניח אותה על הדום (לא-אנושי) שהופיע מאי שם. סאטין נותר בעמידת שש, על פניו הבעה מיוסרת. ציוויתי עליו להתיישב מולי. הוא ישב על הרצפה ונטל את רגלי המגובסת בידיו. ראיתי את המבט המתלבט בעיניו, ודחקתי את הקרסול הנוקשה והכבד שלי כמעט לפניו. הוא נטל בצייתנות את בהונותי לתוך פיו והחל מנקה אותן בלשונו.

Bloody - אוח, שאת נהדרת, זה משהו.
פעם הבאה שוב בעוד שנתיים? :)
לפני 14 שנים
שש​(שולטת) - לאט לאט. יש זמן ;)
לפני 14 שנים
פרלין​(נשלטת){ש} - 634 ימים ואת במועדפים שלי!

מזל, אחרת היית מפוספסת ואת הרי כותבת כל כך נפלא.

ברוכה השבה, שש.
לפני 14 שנים
שש​(שולטת) - תודה על קבלת הפנים ועל המחמאות :)
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י