צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרהורים מהקומה השלישית

בקומה הראשונה דרה האמת, בקומה השנייה דרה המציאות כפי שאני תופס אותה, ובקומה השלישית דרה המציאות כפי שאתם מבינים אותה.

כל נרטיב נכתב מהקומה השנייה, ומובן, אם נרצה ואם לא נרצה, דרך הקומה השלישית. האמת היא אמבריונאלית (גולמית, עוברית) אבסולוטית ויחידה, אולם היא עוברת גלגולי עיבוד וצורה בדרך. לכרי הגידול וההשפעה הסביבתית-תרבותית מבית ומחוץ חלק נכבד בעיצובו של כל פרט ופרט, ובדרך שבה הוא משיג את הדברים.
לפני 15 שנים. 26 באוגוסט 2008 בשעה 12:46

והיא הלכה, בערפל סמיך היטשטש צילה. התעטפה בשתיקתה, בדומיה פשטה מחלצותיה. ללשונה בנתה מנעול, את סודה בלעה, הסתירה מאיש. בדמותה השתבללה, התכנסה פנימה, הביטה במראת נפשה, תווי פניה לא הכירה, חיוכה לא זיהתה. אותיות שמה על קלף חקוקות, בידה השמאלית טבלה הקלף, מחקה במים שמה. בידה הימנית מחתה דמעתה, הרהרה, האם גם הוא חושב?
רקדנית חלומותיי כבר לא רוקדת. פסקה המנגינה, נשכחו המילים. הלהקה התפרקה, התפזרה רסיסים. ואני רק עמדתי, הרהרתי, האם גם היא חולמת?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י