לפני 15 שנים. 5 במאי 2009 בשעה 13:16
לבשתי קיץ, התפשטתי, נגעתי בה ולא נגעתי. חלמתי דמותה ולא מיששתי. הפרחתי בועות עשן תחבושת לליבי. העליתי באש אותו גזע עץ עליו חקקנו שמות בתמימות של ילדים המשחקים בארגז החול, בתוככי הגן זרוע הידיים המלטפות, העיניים הכמהות, המשתוקקות לנגיעת הבוסר הראשונה.
לבשתי חורף, התלבשתי. צרחתי את השקט, לא משתי. קפאתי בשכבי, נמסתי בקומי. חלחלתי הלאה בין הסדקים, דרך קירות או בכלל חומות. דרך גדר האבנים המפריד בינינו לרחוב השוקק. שם פסעת בבואך ובלכתך על אותה מדרכה המודדת תנועתך בשקט, האוצרת בקרבה סודות אהבתנו.
