הרהורים מהקומה השלישית

למשוח במכחול צבעים על בד, ירוק של עץ, כחול של ים, אדום של דם. להבליט בית מואר בתוך העלטה, בין פנסי הרחוב שכאילו היה שם תמיד. לטשטש את הפגמים, להסוות את הכתמים. להדגיש את היופי הפראי של הליל המושחר, בין יללות התן, לאורו החלבי של הסהר, דרך עיניה הרומנטיות של נערה שטרם אבד תומה. לצבוע באצבעות חשופות, צבעים של דמיון. ניגוד של בית חם על רקע רחוב קר, בלילה מוכסף, המנצנץ דרכו דרך אישוניה המורחבים של נערה פתיה, שעה המתינה בחלונה לאותו רומיאו בחיר ליבה.