לפני 10 שנים. 30 בנובמבר 2013 בשעה 10:36
המוסיקה הערבה לאוזן מנוגנת
שעה שקולותינו נמזגים זה בזו בחדר המיטות,
שם ידיים מגששות ירכיים,
לשות שדיים, שורטות פלחי ישבנים,
תוך כדי מעשה מכחול בשפופרת.
קולות התענוג מאפילות גם על הלחן היפה בעולם,
כשאורגזמת הסיפוק מאלימה גם את המילים הקסומות ביותר.
אין לך שעה שאין בה עונג
ואין לך אהבה שאין בה שיר.
זכית והמנגינה תלווה אותך במשך היום כולו
מהפצעת השחר עד דמדומי השמיים.
זכית ואלה ישמשו בחייך במעין משמש ממשש
של תפאורה משורטטת היטב לחיים מלאים.
