לפני 6 שנים. 2 ביולי 2018 בשעה 11:38
לפני כשבועיים נסעתי לבירת הנגב במשאית החברה: תשעה מטרים אורכה, שני מטרים וחצי רוחבה וארבעה מטרים גובהה.
בכניסה לאחד הלקוחות הבחנתי בחתול אשפתות מקומי, ספק יושב ספק שוכב, עסוק כולו בליקוק עצמי.
החתול, שמבעד פרווה מדובללת, הציץ בי בשעמום בחצי העין שכן מתפקדת אצלו, לא מש ממקומו חרף עוצמת המשאית, בטח מול יצור בשיעור קומתו.
נדרשתי להגיב בצפצוף קולני (וכוחני) ואז, ורק אז, הואיל בטובו חתולנו ופינה את גופו הצנום מהכניסה לחנייה.
מסקנה: מלך נשאר מלך גם אם הוא חי באשפה!
