לפני 12 שנים. 7 במאי 2012 בשעה 22:03
בית גדול
על שפת הים
רחש הגלים
וילונות לבנים מתנפנפים
קירות בצבע השמנת
ניחוח מתוק, וחריף כאחד
נגינת פסנתר, עמומה, רחוקה
אתה לא יכול לזוז
וגם לא לדבר
אתה רק יכול לפקוח את העיניים היפות האלו, הגדולות
כשהדמעות זולגות
אתה יכול לנסות לצרוח, להשמיע קול
כשחבלים חורכים לך את הידיים
והדם מטפטף על האריחים
אתה יכול לנסות לקום
כשהברכיים שלך נפצעות מרסיסים
של המראה ששברתי
אתה יכול לנסות לזחול
אבל המלח רק יכאיב יותר
אתה יכול לנסות לנשק
אני אתן לך,
אותי לנשק.
