כשהכל נגמר
ורק השקט נשאר
אז אני מסתכלת לרגע על הלהב האדום כסוף שבידיי
מבריק ברסיסים של כסף ואדום כהה
אדום החיים
שלקחתי ממך
הלהב הזה, שחתך בדממה את בשרך,
הלהב הכסוף.
וריח הברזל סביבי, ריח החיים שלך
הריח שנותר ממה שהיתרתי ממך.
שח מט
בא לי להרוג אותך ולאכול את הבשר שלך. ככה תהיה חלק ממני לנצח.
מים עכורים
מלאים בצמחים רקובים
הם מכסים אותי
לאט לאט
כשאני טובעת בתוך השקרים
בתוך הביצה הזאת
ראיתי, הרגשתי את הרגליים שלי נרטבות אט אט יותר ויותר
עד שהמים כבר הגיעו לברכיים
עכורים ומסריחים
כבר אבדתי
איבדתי את עצמי
ועכשיו גם הפנים,
גם הפנים טובעות
בשקרים, שלא נפסקים
פעם עוד היה לי כוח
לנסות ולצעוד אל מחוץ למים
עכשיו כבר אין לי אוויר
המים מכסים את פניי
והצמחים סותמים את ריאותיי
כותנת פסים
בובה מרופטת
מסיכה, כדי שתוכל לנשום,
או שלא
פסים של רכבת
הרוסים ושבורים
עצים עצומים
ירוקי עד
שמים אפורים
מלאים עננים
צחוק ילדים, משחקים תופסת
גבעה נטושה
מלאה בזפת
ריח של טחב
רהיטים ישנים
לתוך התחושות האפלות שלי
אל תוך השחור והלבן
המשתלבים ביחד
שניהם מנצנצים
באפילה המוחלטת
בולעים האחד את השני
סופחים האחד את השני
תחושה לא מוכרת
של טוהר וטינופת
בוא נשחק בשחמט
אני אהיה הכלים השחורים
ואתה הלבנים
אתה תפיל אותי
לאט לאט
עם החיילים הלבנים שלך
אתה תחשוב שאתה מנצח
כשתריץ את הצריח במסלול
בוא נשחק בשחמט
כשכבר לא ישארו לי הכלים
בוא ונשבור את הכל לרסיסים
ליצן אבוד
עם לב על הלחיים
ועיניים בוכיות
אבודות
מחפשות אחר חום
מחפשות אחר חיבוק
אתה קשור
על הברכיים
מתבונן עליי עם העיניים הללו
לצווארך קולר אדום
אתה יודע שאתה שלי
אתה יודע שאתה שייך לי
אתה יודע, שאני לא ארשה שיאונה לך כל רע
אתה יודע שאתה מוגן
כל עוד תישאר איתי
אתה יודע שאכאיב לך
עד שנשימה מהולה בכאב, תצא מריאותיך
ואשמע את הצליל המתוק הזה
של אנחת הכאב
כשדמעות שחורות מנצנצות לך על הלחיים
אני אתן לך את החיבוק הזה
להיות מנותקת
מהכל
השקט הזה
השלווה שחסרה לי
שנעלמה
הכל נותר דהוי
תמונות נעות
אנשים צוחקים
אושר נעלם, משחק מחבואים
תשוקה בוערת
מגע של גוף
טיפות
תחושה של קצות אצבעות
נוגעות בשקיקה
שורטות
דמעות זולגות
אנחנו כבר לא שייכים לעצמנו
זו החברה שמציפה אותנו
החיים הללו שחולפים
הרגש שעובר
הפחד שנשאר
והרצון
הרצון שלעולם לא יעלם
לאהוב אותך עד כלות הנשמה
לצפות בעיניים האלו שלך, שהן מלאות בעצב מהול בשמחה