בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שח מט

לפני 10 שנים. 7 באוגוסט 2013 בשעה 21:59

כותנת פסים

בובה מרופטת

מסיכה, כדי שתוכל לנשום, 

או שלא

פסים של רכבת

הרוסים ושבורים

עצים עצומים

ירוקי עד

שמים אפורים

מלאים עננים

צחוק ילדים, משחקים תופסת

גבעה נטושה

מלאה בזפת

ריח של טחב

רהיטים ישנים

 

 

matan28​(מתחלף) וואו.. - בעיני זה דומה לכתיבה בפוסט האחרון,
השילוב של הטוהר והמוות
צחוק הילדים והזפת..

העולמות הפנימיים שמשדרים דרך העולם החיצוני האובייקטיבי, השותק
משדרים כאוס, אמורפיות, ואולי גרוע יותר, חידלון..
אני חושב שהדרך לצאת מההכרה הזו היא באמצעות אהבה אמיתית (לא רק תשוקה)
אני מקווה שאת מבינה על מה אני מדבר במצבך..

מתן
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י