מיסטיקה לזייני שכל

אני מעוניינת בבן זוג מהקהילה

מישהו שיהיה השולט שלי וגם בן הזוג שלי, על כל המשתמע מזה

מגורים משותפים, אירועים, חיבוקים ונשיקות, שותפות עד כמה שזה ניתן תחת ההגדרה (שכן אני לא מעוניינת ב- 2/7, אלא בבדס"מ מכוון מיניות) 

עצות, טענות, מענות?

מי שמכיר אותי יודע שאם יש משהו שמפחיד אותי - זה שינויים. מכל סוג שהוא, לטוב ולרע. 

ועכשיו, כשהכל משתנה בבת אחת - אני מנסה לגנוב נשימה פה ושם, כדי לעכל וכדי להתמודד.

למזלי, מדי פעם אדוני ואני נפגשים... וכמה הצלפות או צביטות אחר כך - אני במקום אחר, טוב יותר.

באיזשהו מקום סירבתי להאמין שהיא תתגרש ממני, למרות שאמרה שכך תעשה אם ייוודע לה שאני שוכבת איתו. 

החיים שלי היו כל כך בנויים, כל כך מסודרים... בית (בשכירות, כמובן) שתי בנות מהממות, משפחה (בעיקר מהצד שלה) תומכת, רשת חברתית מגוונת (חברים "משותפים", חברים שלי מהקשתות החברתיות השונות, כולל הקהילה המוטרפת והמטריפה הזו)

ידעתי שבסופו של דבר אני אגלה לה, לא ידעתי איך. שיקרתי לעצמי שאולי היא תחליט שפוליאמוריה זה כן הקטע שלה, ובאמת שלא היה לי אכפת שתזדיין עם אנשים אחרים (כל עוד היא עוזבת אותי במנוחה, ולא מנסה לשכב איתי - הרי שנגעלתי ממנה חודשים לפני שהכרתי את אדוני, אם לא שנים).

אז עכשיו.. כמעט חודש אחרי שהדברים התגלו, אני מחפשת דירה, מחפשת לבנות את החיים שלי מחדש, ורוצה, באמת, למצוא את המקום שלי בזוגיות בדסמית עתידית. אני כן רוצה להינות מכל העולמות, גם זוגיות מטפחת ומכילה וגם שיקרעו לי את הצורה ויאתגרו אותי. לא יותר מדי מוגזם לבקש. 

יחד עם זאת, אני אוהבת את אדוני, כמו שרק נשלטת מסורה וכנועה יכולה לאהוב..אבל זוג, אנחנו לא יכולים להיות. אולי אם הנסיבות שלו היו שונות. וגם זה - הוא מזהיר אותי כל פעם מחדש - לא פיקניק.

אז אני לא מחפשת זוגיות כרגע, רק מפנטזת.. ואיפה היינו בלי פנטזיות, הא?

יוצא לחשוב על זה... למה כל כך חשוב לי להיות מוכנעת, נשלטת..

אני בחורה יחסית גדולה, 175 ס"מ ומלאה, נשית..

ואיכשהו הרעיון של מישהו שיכול להכניע אותי פיזית ממש מחרמן אותי.

כשהייתי צעירה יותר, נערה, הייתי משחקת בהיאבקות עם מישהו בן גילי, שמשם כמובן זה גלש לכל מיני משחקי מין.

וזה היה ממש מרגש, מלהיב, מעניין, מלבה את כל החושים והיצרים... ועד היום כשאני חושבת על זה אני מתגרה, נושכת את השפה ומבחינה בגירוי בשאר חלקי הגוף המובנים מאליהם.

וואלה - אני ממש אוהבת להרגיש ככה שגבר יכול עליי פיזית, שהוא יכול להגביל את התנועה שלי ולמנוע ממני לעשות דברים, או לבלום את ההתנגדות שלי.

חבל שלא שכבתי איתו..תכלס

אני מרגישה כל כך אשמה - לרצות משהו, אולי זה רק בפנטזיה... אבל אני יודעת שפשוט אני לא יכולה להינות מכל העולמות ולהיות שלמה עם עצמי, שלא לדבר על לבחור את אחד מהצדדים.

אני כל כך אוהבת וקשור לאשתי הוונילית, אך בפנטזיה, אני נשלטת, מחובקת, על ידי דום.

יכול להיות שאני אתבדה וזה סתם נשמע טוב וזה לא אני ולא מה שחשבתי שאני, אך באמת בעודה נשארת אני רוצה לדעת.

רק התשובה מפחידה אותי בין אם היא שלילית או חיובית.

אם אני כזו - אני חיה חיי שקר

 אם אני לא כזו-  

האם היה שווה לי לבדוק את הגבולות, לשקר לאשתי, או לעשותא ת זה בהסכמתה ולהיום מוכנה לשאת בתוצאות התיעוב שבעיניה או גרוע מזה..

פפפפפפפפפפפפפפ

כל היום הסתובבתי עם הרגשה מחורבנת על זה שאשתי סירבה למסיבת היומולדת.
זה רדף אותי גם בחלומות.
הבוקר התעוררתי עם סטרס נוראי, ואז היא ביקשה שאחבק אותה.
החיבוק נסך בי מעט אומץ והחלטתי לספר לה על החלום.
לאחר שיחה, היא הסירה את התנגדותה ולא רק שמאפשרת לי להגיע - היא אף שוקלת להגיע יחד איתי...
איזו רווחה!

כל היום הסתובבתי עם הרגשה מחורבנת על זה שאשתי סירבה למסיבת היומולדת.
זה רדף אותי גם בחלומות.
הבוקר התעוררתי עם סטרס נוראי, ואז היא ביקשה שאחבק אותה.
החיבוק נסך בי מעט אומץ והחלטתי לספר לה על החלום.
לאחר שיחה, היא הסירה את התנגדותה ולא רק שמאפשרת לי להגיע - היא אף שוקלת להגיע יחד איתי...
איזו רווחה!

דומה כי מאמצי לרכוש חברים מתחום הבדס"מ עולים בתוהו.
לצערי אשתי מתנגדת לרכישת חברים, ומעוניינת להפריד הפרדה מוחלטת בין הפרקטיקה לפן החברתי.
הוזמנו למסיבת יומולדת של בחורה שאני מיודדת איתה ונפגשנו בנסיבות בדס"מיות.
אשתי לא רוצה, אני כן.
אוף!
עצות מישהו?

שלום,

בלוג חדש.. אני מנסה להיכנס בזהירות לתוך הכתיבה שזה בערך המקום היחיד בו אני יכולה לחיות בלי לפגוע באף אחד.

אני נמצאת במצב די עדין בו אני נשואה לוונילית, שמוכנה ללמוד, בקצב שלה, את רזי הבדס"מ 

בנטייתי הבדס"מית אני מעדיפה שולטים.

בזה אין לי ספק.

אני אוהבת את אשתי מאד, נמשכת אליה, ושואבת הנאה עצומה מלהביאה לכדי אורגזמה וכמהה למגעה.

אני מתקשה להתעלם מהחלק הזה בי שאני רק יכולה להגדיר כצורך להישלט, להיות מנוהלת, לציית לאדם אחר.

משהו ביחסי ההיררכיה האלו בהם אני ממנה מישהו ששולט בי בזמן נתון, במעשיי, בקולות היוצאים ממני, במנח הגוף שלי וביכולת התנועה שלו, ועוד ועוד..

כל כך מושך אותי, משכר במובן מסוים.