Lion in Zion

ובכן..
אין באמת צורך להדגיש, "גודל: רגיל צבע: שחור", בהחלט יעשה את העבודה וגם יוכל לתאר מגוון רחב מאוד של דברים.
הייתי רוצה לדבר על הקונטרסט. על החיים שלך ושלי, על המקום בו אנו חיים, במציאות הבלתי נתפסת שאני ואתם במרכזה. בין פסטיבל עירום, אלימות בין אחים, הרוגים, הצלת חיים על בסיס יומי ונכונות להשפיע לפחות על עצמי, אני פוגש אותך.
את, שיכולה לקרוא לעצמך כלבה, או בכל שם אחר שהוא נמוך מכפי שאת באמת.
אני לא ברור כמו שהייתי רוצה אבל אני אנסה שוב.
גם ב"חיים הרגילים" של כל אחד מאיתנו, כל אחד עוטה על עצמו מספר רב של מסיכות רק על מנת להיראות בפני האחר בצורה שבה היה רוצה לראות עצמו באמת.... בואי לא נשכח שמול כל אחד שכמוני עומדת מישהי עם אותם הכוונות והמסיכות מה שמוביל לאוסף של אנשים עם יכולת פסיכודיאגנוסטיקה מאוד מרשימה אל מול חור התחת של עצמם, מה שגורם לכל אחד מאיתנו להרים לפחות גבה אחת.
אז אם כבר ככה כולנו או אני לפחות מנהל בידיעה או בחוסרה חיים במעטה של מסיכות
כאן באתר השחרחר והמקסים הזה הייתי רוצה להיות עם כמה שפחות ושיפחות
להגיד באמת את מה שעושה לי את זה, לשלוט, בצורה קשה, חזקה וקצת יותר חמה.
להכאיב בגבולות שיגרמו לך לצמרמורות באגן להשפיל בצורה שתגרום לך לרצות ומעבר להכל לגרום לך להרגיש שייכת למקום שלך, שלנו, מקום עם היררכיה ברורה, מקום שהגבולות בו לא כתובים אבל מאוד ברורים דרך מבט חם בעיניים.
יש צורך במקום מאוד נח וחם על מנת להרגיש את כל אלה ולרצות לחזור לא מתוך מקום של חוסר בילדות שרחוקה מאיתנו שנות אור אלא רק בגלל העוד פעם הזו שתתקוף אותנו כבר שניפרד לשלום.
ואז בדיוק בנקודה זו, עם ראייה מציאותית דרך משקפי שמש וסימני גוף מכוסים בבגדים לחים ברחוב הסואן, נחשוב על הקונטרסט, על הזיוף בחיים האמיתיים, על האתר השחרחר, עליי ועלייך, עד כמה שאנחנו לא יודעים כלום אבל נהנים מהרגע שחלף ומייגעים לעוד אחד שכזה.