מבעד למסך עשן

וכשהכל ברור כ'כ,
אני שם, למטה, רק המבט שלך, זה שאומר בלי קול:'ארצה,כלבונת שלי,
גם מתחת לשולחן החגיגי, העמוס לעייפה . גם שם נקשרתי לרגלך.יושבת בסובלנות. מנשקת את ידך כשאתה נותן לי לטעום.


בלילה, רציתי שתיקח אותי.
שתחדור.
תפלח.

אבל המתנתי.
אין מה למהר.
כשתרצה, בשבילך.

מחכה.


עכשיו,כמו תמיד, זה עושה לי סדר בראש.בגוף.בלב.