לפני 17 שנים. 26 בפברואר 2007 בשעה 20:47
כשאני עומד בפני החלטה חשובה, יש שלושה אנשים שאני "מתייעץ" איתם. "מתייעץ" במרכאות משתי סיבות: בד"כ אני כבר יודע מה ההחלטה עוד לפני שאני מדבר על זה איתם, ויותר מזה - בד"כ אני עושה את ההתייעצויות האלה "בלב" (אין אין אין על מילים של גן - "תספור בלב"... נסו ותתמכרו).
לא, זה דווקא לא קשור לעובדה שצריך לאשפז אותי עם אופציה לעונה נוספת בשלוותא, אלא לכך שאני בד"כ צופה בדיוק מה כל אחד מהם יגיד.
אני אסביר את הסיטואציה, הם ישאלו שאלות הבהרה, יקבלו את התשובות ואז יגידו לי מה הם חושבים או שיגידו לי שהם לא יכולים להגיד לי או כל דבר אחר.
ועדיין, אין תחליף לדיונים האלה איתם, כי התוצר שלהם הוא לא משהו שאני יכול לייצר לבד בראש.
התוצר של הדיונים הלאה הוא השיתוף שלהם.
מעניין מה הם חושבים (פרדוקס?).
