תמיד ידעתי שיש לי סוג של זיכה למקום הזה שניקרא בסדמ/כאב/השפלה
תמיד חשבתי שאולי זה משהו לא בסדר אצלי
ולאט לאט גיליתי שאני לא לבד
שיש עוד שותפים להרגשה
אז במשך תקופה מסויימת עם הלשעבר שלי התנסתי...
קצת מכל דבר.
והתאהבתי...
באפשרות שלהגיע למקום הכי נמוך ולמקום הכי גבוה
האפשרות של חווית האהבה בצורה כלכך מיוחד ומדהימה...
אז כיוון שהלשעבר - לשעבר
החלטתי לקפוץ למים - דגה קטנה בים של כרישים מנוסים
והמים עמוקים, כהים, קצת מפחידים
אבל לאט ובטוח, מצאתי את המקום שלי
בעזרת חברה טובה, הרגשתי יותר בטוחה ויותר נינוחה...
המים התבהרו קצת
ואפילו ראיתי קרני שמש מבעד לצבע השחור.
ושם הוא היה...
חיכה בצד, לא מאיים, לא מוזר, לא מפחיד בכלל
לא מוותר, מתמיד ומדהים.
מוכן ורוצה לקחת אותי תחת כנפיו הגדולות
דגה קטנה ומפוחדת בעולם של כרישים
מודה לך כריש שלי
מודה לך על הזמן, על ההשקעה ועל הרצון
לעזור לדגה שלך
להוטה ללמוד עוד ולהיות שלך עוד.
כלבונת...
לפני 16 שנים. 16 במרץ 2008 בשעה 11:42