הכל עם חיוך :)

אחרי סופ"ש אינטנסיבי משהו (שלא רציתי שיגמר)
חמישי בשיחות אינסופיות (נפלאות)
שישי בפגישה ומתנה נפלאה שלא יכלתי לבקש יותר טוב ממנה
וגם פגישה בשבת

פתאום, לא לראות אותך, לא להרגיש אותך, לא לשמוע את קולך פנים אל מול פנים
זה נורא מוזר ולא כיף
מרגיש כאילו משהו משהו חסר.
כאילו זה לא צריך להיות ככה...

הגעגוע מציף אותי בכל פעם שאני מקבלת כל הודעה או שיחה - ועוד לא ראיתי מי זה
אני ישר חושבת עליך
אולי זה אתה - אולי אשמע את קולך - אולי אראה אותך?

הריחוק הרגעי ממך, היום - יומים בלעדיך...

אני מאושרת לידך ואני רוצה להיות מאושרת
רוצה לראות את החיוך הפנים שלך - כשאתה מרוצה ממני.

כלכך רוצה אותך, מאסטר שלי.